בוטושאן. אבל גדול ליהודי קהילת בוטושאן, עם פטירת מר דוד יוסף, פרזידנט הקהילה וחלוץ למען הפעילות היהודית בכל הסביבה.

מר דוד יוסף, שזכה לאריכות ימים ומנה את שנת ה-90 לחייו לאחרונה, נהג להשתתף בהילולות החשובות שנערכו על ידי מוסדות שטפנשט ברומניה ואף היה נואם מסורתי שהעביר את שרשרת הדורות לכל חברי הקהילה היהודית במקום והחיבור לצדיק משטפנשט, שהיה דמות לאומית ליהודי רומניה.

בפטירתו, מסתיים פרק חשוב בימי תולדותיה של הקהילה בבוטושאן, על קשר אמיץ עם מוסדות שטפנשט ועם האגודה למען המקומות הקדושים ברומניה, בהיותו ידיד נאמן ושותף לכל פעולות הקודש של מוסדות שטפנשט.

הפוסט בוטושאן מתאבלת: הפרזידנט דוד יוסף נפטר לבית עולמו הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. טקס ה'חנוכיאדה' המסורתי של רומניה, מטעם פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, התקיים בערים: יאס, בוטושאן, בקאו ורומאן.

הטקס המיוחד ברומניה היהודית, מביא להתעוררות יהודית בקרב הגחלת הרומנית הלוחשת ומרכזת סביבה עניין רב, הן בקהילות המקומיות והן בתקשורת המקומית.

את המעמד המיוחד, כיבדו הרב יהושע אהרונוביץ רבה של יאס, הגב' אינה ומר אלברט לוזניניאנו נשיאי קהילת יאס, מר דוד יוסף פרזדנט קהילת בוטושאן ונציגי קהילות פיאטרה בקאו ורומאן.

קהל המשתתפים היה מרשים וכלל נוער צעיר וצמא, שהביע התרגשות רבה בטקס הדלקת הנרות ושירת המזמורים.
הדוברים העניקו משמעות לענייני החג בדברים שבשעה, להתחזק ברוחניות ולהגביר את החיבור ליהדות.

אחד המשתתפים מספר כי "היה מרגש, האמת היתה לנו התעוררות גדולה ברוך השם וסיעתא דשמיא בכל המעמד המיוחד".

הפוסט התרגשות ברומניה: טקס החנוכיאדה סחפה את יהודי הקהילות והנוער בימי החנוכה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מעט לפני פרוץ הקורונה בחודש כסלו תש"פ נערכה שיחה רווית זכרונות עם מר אאורל ווינר, על זכרונותיו מבית אבא. רב דקהל שטפנשט הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א השתתף בשיחה והעלה זכרונות קודש מחצר שטפנשט, בתקופת הודה והדרה של הצדיק משטפנשט, שמר אאורל ויינר היה יליד העיירה.

להלן חלק מאותה שיחה שתועדה למזכרת בארכיון מכון שטפנשט.

מר אאורל ויינר מתחיל את השיחה בתודה למוסדות שטפנשט, באמרו:

בתור הפרזידנט של הקהילות היהודיות ברומניה, אני שמח שאתם מתעדים את ההיסטוריה והעבר המפואר שלנו, שישאר למזכרת נצח, כל הכבוד לכם.

היינו רוצים לדעת רקע על משפחתכם ברומניה ועיירת המוצא שטפנשט, בה נולדת.

השם היהודי שלי הוא 'אורי בן יונה', אבא שלי היה יהודי עשיר ונכבד מאוד בעיר שטפנשט.

הסבא אורי היה אבא של אמא שלי, הוא קבור בביוולאר, ועל שמו אני קרוי.

בבית הקברות בעיר שטפנשט קבורים סבא שלי וסבתא שלי.

הסבא שמואל בולדור, אבא של אמא שלי היה הגבאי של הבית הכנסת הגדול בעיר שטפנשט, הוא הגיע מרוסיה לשטפנשט.

הסבא השני שלי סבא אברהם וויינר הגיע מהעיר 'הרצה' ל'שטפנשט', הסבא אברהם וינר היה הגבאי של בית הכנסת 'חברה ג"ח' ברחוב שטפאן צ'למארי, [יש בארכיונינו תיעוד מלא מכל בית הכנסת הזה בימי תהילתו].

ולמעשה נולדת אכן בשטפנשט?

אכן, נולדתי בשטפנשט מחוז בוטושאן, איפה שהיה גר וחי הצדיק הגדול רבי אברהם מתתיהו פרידמאן.

אני באופן אישי לא זכיתי לראות אותו כי הוא נפטר שנה אחת אחרי שנולדתי, בתרצ"ג, ואני נולדתי בתרצ"ב, אבל אני זוכר טוב מאוד את ה'הויף' – החצר של הרבי הצדיק בשטפנשט, זו היתה החצר הכי יפה בעיר שלנו שטפנשט, והחצר הכי מתחדשת.

אני נזכר, הייתי ילד, נכנסתי יום אחד לבית הרבי להויף, וראיתי רצפה אחרת ממה שהייתי רגיל אצלנו, זו היתה רצפת פרקט, חזרתי הביתה בהתפעלות וסיפרתי לאימי שיש שם רצפה אחרת, ואמא אמרה לי שזה פרקט שחסידים עשו לכבוד הרבי… (למרות שהוא כבר לא היה בין החיים).

מה עוד אתם זוכרים מהצדיק משטפנשט?

דמותו של הרבי הייתה חקוקה בלב כל אחד מתושבי העיר.

היתה תמונה נפוצה בעיר של הרבי הולך ברחוב, לצידו הלך הגבאי ריינס. זה דבר שלא שוכחים כ"כ מהר.

אשתו של הגבאי ריינס היתה חברה טובה של אמא שלי, והיא הייתה מספרת לה תמיד ממה ששמעה מבעלה סיפורים על הרבי הגדול שסופרו תמיד בביתנו.

אני זוכר את ההערכה וההערצה הרבה שהיתה לרבי בכל שכבות האוכלוסיה. כדי לקבוע פגישה עם הרבי היה צריך להירשם שש חודשים מראש, אבל מה שמעניין שלא רק יהודים באו אל הרבי, אלא גם גויים משכבות האצולה באו אל הרבי להתייעץ ולהתברך.

בשטפנשט כיהן רב, קראו לו הרב יוסף ברייאר, שהיה אדם מאוד טוב, הוא מאוד נחשב בקרב הציבור, הבית שלו היה צמוד לבית שלנו, והבנים שלו מנחם ז"ל ומאיר ז"ל היו חברים טובים שלי,

אני נזכר אנקדוטה מענינת, פעם כשהייתי כבן 6-7 ומאיר היה כבן 16 הכינוי שלי היה 'אורצל', מאיר אומר לי 'אורצלה קום הער', היה לי כבוד למאיר הוא היה הבן של הרב שלנו, והוא שלח אותי לקנות בחנות המכולת, מנהלת המכולת התפלאה למה אני קונה את כל המוצרים, וסיפרתי שאני שליח של מאיר, הלכנו לחצר של החיידר, ועשינו מסיבה לכל החברים, וקראנו לרב שיגיע גם להשתתף איתנו במסיבה…

איפה למדת?

למדתי בשטפנשט בבית הספר היהודי 'שקואלה יזראעליטא', ואח"כ עזבתי את שטפנשט לבוקרסט.

מה זכור לכם עוד מהעיר שטפנשט?

בשטפנשט גרו שלשת אלפים יהודים. סיפרו שכל הגוים ידעו אידיש בעיירה, וכשהגיע סוחר גוי לחנות, התריעו שהוא יודע אידיש, הם ידעו יותר טוב מאיתנו אידיש…

אני זוכר את רבי מנחם ברייאר, הוא היה אחר כך רב בניו יורק עמדתי עוד בקשר אח"כ, היה שם גם רבי העשל, הוא היה רבי בהויף בשטפנשט, הוא היה איש חכם מאוד.

מה הפעילות שלכם כיום ברומניה?

[כזכור הראיון נערך לפני פרוץ הקורונה שהשביתה סדרי עולם ופגעה אנושות בחיי הקהילה היהודית ברומניה. מרבית הפעילות של ההתכנסויות ותפילות בציבור כיום עברו למתכונת 'זום'].

ברומניה יש כיום 7000 יהודים רשומים בפדרציה שזה איגוד הקהילות שלנו, כיום יש לנו פה ברומניה 39 קהילות.

כל החגים אנחנו חוגגים יחד כל היהודים בבתי הכנסת, יש לנו כמה רבנים המכהנים ברומניה, הרב רפאל שפר המכהן בבוקרשט, הרב יהושע אהרונוביץ המכהן ביאס, באוראדיה יש את הרב שריה קב, ויש את הפעילות שהרב יעקב סלמון עושה עם מוסדות שטפנשט בעיר יאס ובעיר שטפנשט שזה דבר מבורך מאוד.

אנחנו שמחים מאוד שיש לנו ידידים הבאים מאמריקה ומישראל לבקר ולהיות איתנו יחד בהרבה הזדמנויות.

מה המסר שלכם לכל היהודים?

יש לנו ירושה רוחנית גדולה, בדמות בתי הכנסת, בתי העלמין, ואתרי הקודש המפוזרים בכל רחבי רומניה, ואנחנו צריכים לשמור עליהם, ולפתח אותם. מאז שנבחרתי לראשות הקהילה שיפצתי 22 בתי כנסת.

כשהתחלנו לשפץ את בית הכנסת 'קוראל' בבוקרשט, הגיע הארכיטקט הראשי, ובדק את הארכיטקטורה העתיקה המתבלה, הוא התבטא ואמר: בוא תראה איך שהסינגוגה שלכם בוכה, איך שהאבנים פה בוכים, [מר וינר יוצא איתנו באמצע הראיון ממשרדו אל החלון המשקיף על אבני הסינגוגה, הוא מצביע ומראה לנו בחוש איך שהאבנים העתיקים בוכים, תוך כדי שהגשם מתחיל לפתע להכות בעוז על גג ואבני בית הכנסת], כך התחלנו ועבדנו על זה 8 שנים לשפץ את בית הכנסת קוראל בבוקרשט עד שזכינו לחנוך את בית הכנסת.

אנשים שואלים אותי כמה זמן אני עוד יכהן בתפקיד כאן, אני מרים ידים למעלה לקב"ה ואומר: כמה שהוא יתן כך אני ימשיך…

אני שמח מאוד שכבוד הרב אברהם יעקב סלמון מבני ברק, הקים על שם הרבי שלנו משטפנשט מוסדות בבני ברק ובעוד מקומות. ביקרתי שם אצלכם בבני ברק, יש שם ישיבה והויף ממש כמו שהיה אצלנו בעיר שטפנשט, זה מצווה גדולה. ואנחנו צריכים לעזור לכם שגם ברומניה תמשיכו את כל הפעילות, זה מה שנשאר לנו מכל היהדות פה, העבר וההיסטוריה שתלווה אותנו בעולם הזה ובעולם הבא.

ביום ראשון כ"ה מר חשוון התשפ"ב, כשהוא עוד פועל ועוסק בצרכי הציבור, נפטר מר וינר לבית עולמו.

יהי זכרו ברוך ות.נ.צ.ב.ה.

הפוסט "אבני בתי הכנסת ברומניה בוכים": הראיון האחרון של ד"ר אאורל ויינר למוסדות שטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. לרגל הילולת הסב"ק מרנא רבי ישראל מרוז'ין זיע"א ובצל דעיכת המגיפה העולמית בעז"ה, החלו השיירות והדרכים להיות יותר מצויים ודרכי ציון שהיו אבלות בשנה שעברה מבלי באי מועד, מתחילים אט אט לשקוק חיי תפילה וישועה כבימים מקדם.

משלחת של מוסדות שטפנשט בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א יחד עם משלחת חסידי בית רוז'ין מאנטווערפן בראשות הרה"צ אבד"ק שפיקוב שליט"א ערכו שבת מרוממת ומיוחדת בעיר טשרנוביץ שבאוקראינה הסמוכה למקום ציונו הקדוש של מרן הרה"ק מרוז'ין זיע"א, בהאי יומא דהילולא רבה קדישא ג' חשוון, שב"ק פרשת נח התשפ"ב, יחד עם המרא-דאתרא השליח לטשרנוביץ ולסדיגורא והגלילות הרה"ח מנחם מנדל גליצנשטיין שליט"א.

המשלחת המכובדת שמנתה למעלה ממנין יהודים פתחו את המסע בעיר יאס שברומניה בתפילות בציון הרה"ק אדמו"ר הראשון משטפנשט זיע"א, כאשר בית ה"הכנסת אורחים" דשטפנשט בעיר יאס מעמיד את כל צרכי האורחים הרבים שפקדו את המקום במשך היממות שקדמו להילולא דצדיקיא, בבית העלמין נערכו תפילות בציון רבינו הרה"ק משטפנשט.
חברי "האגודה למקומות הקדושים ברומניה" המשיכו בחיפושיהם אחרי מספר מצבות גדולי ישראל שמקום קברם עדיין לא נודע ובידי ה'אגודה" רק השערות ועדויות וקצוות חוטים היכן לחפש בתוך מרחבי בית העלמין העתיק והענק ביאס.
בדרך מיאס לטשרנוביץ פקדו את בית העלמין בעיר "בוטושאן" שם טמונים הרה"ק ר' משה'לה מסוליצה ועוד משושלת בית "בוטשעטש" וכן ישנו בית עלמין עתיק בו קברו במשך תקופה מסוימת, ולדעת חלק מחוקרי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' יש סבירות שקברו של הגה"ק רבי משה אפרתי אבד"ק בוטושאן וחמיו של הרה"ק רבינו ישראל מרוז'ין נמצא בין המצבות החבויות בבית העלמין העתיק הזה אולם לא מצאנו לכך עדין כל אישוש, ועוד חזון למועד.

היות ובבית העלמין בבוטושאן נטמן אשתקד בתקופת הקורונה, מר אבישי הלוי ע"ה, ידיד האגודה ופעיל נמרץ לטובת הבאים לפקוד את קברי הצדיקים ברומניה ועתה נוצרה ההזדמנות הראשונה לפקוד את קברו, עלו רבני שטפנשט למקום וקראו פרקי תהילים ואמירת 'קל מלא רחמים' לעילוי נשמתו.

משם המשיכו לבית העלמין העתיק בעיר "דורוהוי" בו טמונים כמה אהלי צדיקים קדושים מתלמידי הבעש"ט, מאמר מפורט אודות התגליות מעיר זו יובאו בעז"ה בהמשך.

בבוקרו של יום שישי ב' מרחשון התאספו ובאו כל משתתפי המסע מכל מקומות מושבותיהם בעיר סירט, היא עיר הגבול המפרידה בין רומניה לאוקראינה, והזמן גרמא הילולת הרה"ק ה"מקור ברוך" מסערט-ויז'ניץ להתפלל בבית המדרש הגדול בעיר "סירט" (סערעט) בו נשא בעל ההילולא את דרשותיו כרב העיר.

מראה בית הכנסת מעורר פלצות, חרב ושמם וניכר כי כבר עשרות שנים לא נישאו בו תפילות במנין, בצידי בית הכנסת עדין שאריות ארבעת המינים בו השתמשו יהודי הקהילה המהוים אות וזכרון לקהילה יהודית שורשית ועתיקה שחיי התורה והיהדות לבלבו בה בעוז ועתה חרבה ובזויה.

מהעיר סירט עברנו את הגבול לעבר טשרנוביץ, יש לציין כי מבר הגבול עבר חלק למרות מלאי הטפסים והטסטים לקורונה שצריכים להציג בכל מעבר ומעבר.

הפוסט חלק 1: 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' במסע היסטורי ומרגש – לרגל הילולת הסב"ק מרוז'ין הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בוטושאן. אנדרטה מזהב, הנושאת את דמותו של הפרופ' היהודי, ראובן פוירשטיין ז"ל, יליד העיירה, הוצבה בעיר בוטושאן במהלך החגים. האנדרטה הוצבה בתיכון הפדגוגי בבוטושאן.

הצבת האנדרטה הגיעה אחרי החלטה שהתקבלה בעיריית בוטושאן, להנציח את שמו ואת זכרו של הפרופ' היהודי, יליד העיירה, שייסד שיטה חינוך שנקראת על שמו וזכתה לפופולאריות בכל חלקי העולם.

ראש העיר בוטושאן, כוסמין אנדריי, השתתף במעמד המיוחד והעביר את ברכתו לאירוע תוך מתן דגש על חיזוק הקשר עם הקהילה היהודית המקומית.

באירוע השתתפו דמויות חשובות רבות, ביניהן: מריצ'יקה חיימוביץ', מבכירות השיטה של הפרופ' ברומניה, ניסטור בצ'יה, ד"ר לפסיכולוגיה מאנגליה, ד"ר אוטיליה טודור, מיישמת השיטה ברומניה ומנהלת המכון בברשוב, פרופ' מקלוז'-נאפוקה\ יאשי וסיביו המלמדים את השיטה כיום.

בנו של הפרופ', הרב ד"ר רפאל פוירשטיין, הגיע למעמד כאורח הכבוד בטקס בהיותו משמש כנשיא מכון פוירשטיין הנוכחי שציין את נתוני שיטת פוירשטיין שכבשו את העולם.

לדבריו "שיטת פוירשטיין חדרה ללמעלה מארבעים מדינות בהצלחה, אבל ברמה האישית, הכניסה הרשמית של השיטה ומורשתו של אבי פרופ' פוירשטיין לעיר הולדתו, ממנה נאלץ לברוח בשואה, היתה בשבילי סגירת מעגל מרטיטה".

הפרופ' האב, ראובן פוירשטיין, ברח מרומניה בגיל 23 בשנת 1944, כשסכנת מוות מיידית איימה עליו על רקע מלחמת עולם השניה והאנטישמיות הרומנית, התפרסם בהמשך כמחולל שיטת חינוך מהפכנית ומייסד מכון פוירשטיין הפועל ב-40 מדינות ומשמש כמרכז לחינוך, טיפול ומחקר בינלאומי. השיטה דוגלת ברעיון ייחודי של זיהוי הפוטנציאל האנושי ויכולת הלמידה של כל אחד ואחת כנקודת זינוק והצלחה בתחומי החיים.

הצבת האנדרטה בעיר בוטושאן אכן מהווה סגירת מעגל מרגשת, הן עבור ההיסטוריה היהודית-רומנית והן עבור הקהילה היהודית המקומית המתפתחת במקום.

הפוסט בוטושאן, רומניה: הוצבה אנדרטה לזכרו של הפרופ' היהודי ראובן פוירשטיין, יליד העיירה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

האחים הקדושים הגאונים: הרה"ק רבי שלום ורבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל – שני האריות מרומניה – לרגל ימי ההילולא.

הרה"ק רבי שלום טויבש זצ"ל אבד"ק בוטושאן – נסתלק כ' טבת תרמ"ט ומנו"כ בבוטושאן.

הרה"ק רבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל אבד"ק יאס – נסתלק י"א טבת תרס"ח ומנו"כ ביאסי.

האחים הגאונים רבי שלום ורבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל הם שניים מתוך ארבעה בניו ושלושת בנותיו של הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא טויבש, (עליו כתבנו בגליון 'באר בשדה' מס' 87) בעל מחבר ספר "חיי עולם", אב"ד יאס ומלפנים אב"ד העיר אוברטין, שינובה, בנו של הגה"ק רבי אהרן משה טויבש בעל ה"קרני ראם".

לימים גם היה הרה"ק רבי שמואל שמעלקא חמיו של הרה"ק רבי מרדכ'לה מנדבורנא זצ"ל והיו רבי שלום ורבי אורי שרגא פייבל לגיסיו.

בית גדול זה של תורה ויראה, רבנות ומנהיגות, נולדו האחים הקדושים לבית טויבש, והמשיכו בגאון את שושלת בית אבותיהם ברבנות ובהרבצת תורה וחסידות.

מצד אמם התייחסו למשפחת הנגידים רוזנפלד. סבם היה הרב הנגיד רבי שלום הלוי, בנו של הגה"ק המפורסם רבי יחיאל מיכל הלוי אבד"ק לאדמיר, דור שביעי לרבינו המהרש"ל מלובלין, מגזע רש"י הקדוש, וזקינו היה מגזע הגאון הקדוש רבי יהושע העשיל אב"ד לובלין וקראקא.

רבי שלום היה גם חותנו של אחיו רבי אורי שרגא פייבל, ושניהם נפטרו בחודש טבת.

1

הגאון רבי שלום טויבש זצ"ל – כ' טבת

הגאון רבי שלום טויבש זצ"ל נולד לאביו רבי שמואל שמעלקא טויבש בכ' לחודש כסלו שנת תקפ"ה. בילדותו המוקדמת למד מפי אביו הגאון רבי שמואל שמעלא זצ"ל. החל מגיל תשע שנים למד וקנה תורה מפי זקינו הרה"ק רבי משה אהרן טויבש זצ"ל, ממנו למד את דרך הלימוד הישר לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. הוא מילא כריסו בש"ס ופוסקים בהיותו בעל שכל חד והמשיך את דרך הלימוד שקנה מאביו ומזקנו הגדולים.

האיש מקדש

בהגיעו לפרקו בשנת תר"א הקים את ביתו עם בתו של רבי חיים דסלר מנדבורנה, שהיה בנו (חורגו) של הרה"צ רבי דוד אריה מנדבורנה ונכדו של הגאון הצדיק הרה"ק רבי צבי הירש מנדבורנה בעל ה"צמח ה' לצבי". מצד אם זוגתו התייחס לרבי מאיר מפיקוב בנו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע.

בשנת תר"ח, בהיותו כבן עשרים ושלוש שנה בלבד, נתמנה לכהן ברבנות העיר טרגו-פרומוס הסמוכה ליאס (מרחק כ50 ק"מ), שם שימש ברבנות במשך כשתים-עשרה שנה.

לולי תורתך שעשועי

בשנת תרכ"א נקרא לכהן ברבנות העיר בוטושאן, על מקומו של הרב הקודם רבי משה אריה אלטר שעבר לרבנות בבאקוי. רבי שלום טויבש שימש ברבנות העיר בוטושאן במשך למעלה מעשרים ושמונה שנים. כל ימיו השתעשע בלימוד התורה בה הגה יומם ולילה, והעמיד תלמידים רבים. הוא היה תל תלפיות בהלכה לרבים, וגם אדמו"רים חשובים הפנו אליו את שאלותיהם. תפילתו היתה בלבת אש והעידה על צדקותו ויושר לבבו.

בקיץ תרכ"ה חלה רבי שלום אנושות במחלת הטיפוס והרופאים הרימו ידיים ביאוש ולא האמינו שיקום מחוליו.

בחסדי השם יתברך התחזק והתאושש מהמחלה, וכאות תודה להשי"ת הוציא בשנת תרכ"ט את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו "שאילת שלום", והמשיך לכהן ולפעול עוד שנים רבות וארוכות כרב העיר בוטושאן.

ספרו "שאילת שלום" על שני חלקיו, הציגו אותו כאחד הרבנים הבולטים.

תל תלפיות

שאלות רבות הן של רבני הסביבה, מהן בעיות של יחסי הקהילות, רבנים, שוחטים ופרנסים מקהילות רבות כמו: בראילה, גאלאץ, פוקשאן, קראיובה, דאראבאן ועוד.

בערב יום-הכיפורים תרמ"ט (ויש דעה שהיה זה בעשרה בטבת), בעת יציאתו מהמרחץ החם אל האוויר הקר מאד ששרר בחוץ, התבקש רבי שלום מעסקני העיר לנסוע אל מפקד הצבא ולפעול אצלו לשחרר את החיילים היהודיים מהצבא לקראת יום-הכיפורים. רבי שלום לא הסתכל על עצמו ומצבו ונסע להתחנן על נפשם של החיילים היהודיים. בעקבות הצינה הגדולה נחלה ונחלש, אך על אף זאת לא מנע עצמו מלרדת לפני התיבה בליל יום-הכיפורים במסירות-נפש של ממש. מני אז הלך ונחלש עד ליום כ' בטבת תרמ"ט, אז השיב את נפשו לגנזי מרומים.

הלוייתו נערכה מבית-הכנסת בשוק החדש של בוטושאן לבית העלמין בבוטושאן, שם הספידו בנו רבי חיים טויבש שהתקבל לרב אחריו, וחתנו רבי צבי תאומים.

מצבתו

פ"נ הגאון החסיד מרנא ר' שלום זצ"ל ששימש בכתר הרבנות דפה משנת כת"ר עד שיאו? השמימה

על"ה כ' טבת שנת תרמ"ט

בעהמח"ס שו"ת שאילת שלום מהדו"ק ומהדו"ת

בהגאון החסיד מרנא מו"ר שמואל שמעלקא זצל"ה האבד"ק יאס

תנצב"ה ובג"ע ת"מ

2

הגאון רבי שרגא אורי פייבל טויבש זצ"ל – י"א טבת

הגאון רבי אורי שרגא פייבל טויבש זצ"ל, נולד בשעת תפילת נעילה של יום-הכיפורים בשנת ה' ת"ר בעיר אוברטין, לאביו הגאון רבי שמואל שמעלקי טויבש. בשנות ילדותו ובחרותו קנה רבי אורי שרגא את תורתו מאביו הגאון, אב"ד דק"ק אברטין אשר בגאליציה המזרחית, שניהל ביד רמה את כל ענייני העיר כרב וכאב"ד, ופעל ועשה רבות להרמת קרן הדת והתורה, לתקן תקנות גדולות ולהגדיל תורה ולהאדירה, כרב וכמורה דרך.

בהגיעו לפרקו הקים רבינו את ביתו עם בת אחיו הגאון רבי שלום טויבש, אב"ד טירגו פרומוס ובוטושאן.

אהבת חסד ואמת

בח' מנחם אב שנת תרכ"ה, עלתה באחת נשמתו הקדושה של אביו הרה"ק רבי שמואל שמעלקי זצ"ל לגנזי מרומים בהיותו כבן נ"ז שנים בלבד בכהנו כרבה של העיר הגדולה יאס ושם מנו"כ. עם הסתלקותו של אביו נקרא רבינו למלא את מקומו הקודם ברבנות של אוברטין.

לאחר מספר שנים בהן כיהן באוברטין, עלה רבינו לכהן פאר בעיר ואם יאסי, שם שימש בקודש למעלה מארבעים שנה כששמו נודע כאחד הרבנים החשובים ביותר בחיים הציבוריים של יאסי. ביתו שימש נקודה מרכזית לכל שכבות העם, באישיותו הנעלה ובטוהר מידותיו היה אהוב על כל שכבות האוכלוסיה היהודית, דמותו נתקדשה בעיני הצבור ושימשה כסמל של איש אהבת חסד ואמת.

תרתו מגן לנו

בשנת תרמ"ו הופיע בעיר לבוב ספרו החשוב של רבינו שו"ת "אורי וישעי", שהכיל חלק קטן מחידושיו על ארבעת חלקי ה"שולחן ערוך".

חלק נוסף מחידושי תורתו של רבינו, כמו גם חידושי תורתו של אביו הרה"ק רבי משה אהרן זצ"ל, נדפסו בתוך ש"ס ווילנא בסופו.

פולמוסיו התורניים

רבי אורי שרגא השיב תשובות מסועפות בעניינים הלכתיים שונים שהעסיקו את רבני התקופה ובתשובתו הוא מרחיב על חומרת הרמ"א שלא לאכול שום עוף אלא במסורה.

הסתלקותו

רבינו נסתלק לבית עולמו ביום י"א טבת תרס"ח, בהיותו בן ס"ח שנים, ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו יאסי.

מלבד חיבורו "אורי וישעי", הו"ל ספר 'מספד מר' על ר' משה מונטיפיורי שאמר בביהכ"נ הגדול ביום ו' אלול (טשערנאוויץ, תרמ"ה). כמו כן השאיר חיבורים רבים שלא הספיק להדפיסם.

'ת.נ.צ.ב.ה.

הפוסט שני האריות מרומניה: האחים הקדושים הצדיק רבי שלום והצדיק רבי אורי שרגא פייבל טויבש הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט הרצליה: אזכרה במלאת שלושים לפטירתו של מר אבי שי לוי ז"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בבית המדרש הגדול 'שטפנשט' בבני ברק, נערכו היום ההספדים על פטירתו בטרם עת של מר אבי שי לוי ז"ל, נציג שטפנשט ברומניה, בשידור ישיר ב'זום' לבוטושאן שברומניה, בשעה שהובל לקבורה במקביל בבוטושאן שברומניה והוא בן 55 בפטירתו.

למרבה הצער, כל המאצים להטסת גופתו ארצה, נתקלה בסירובו של משרד הבריאות הרומני, בכך נמנעה קבורתו בסמוך לקברי אבותיו.

מסע ההלוויה וההספדים הועברו בשידור ישיר ב'זום', כשבבית המדרש הגדול 'שטפנשט בבני ברק התכנסו בני המשפחה, ידידים וחברים של המנוח, שליווהו כעת למנוחות עולמים בבית הקברות היהודי בעיר בוטושאן שברומניה, שם השתקע המנוח ב-16 השנים האחרונות.

בדברי הספד של הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, הוא סיפר כי "אבישי היה שליח מן השמיים לכל פעילותינו והפך לרוח החיה של שטפנשט במרחב רומניה, כאשר הוא מסייע בכל דבר שבקדושה במסירות נפש, מתפלל על קברי צדיקים ועושה רבות לאיתור קדמונינו.

"בקיץ ובחורף, ביום ובלילה, היה אבי-שי תמיד מוכן ומזומן לסייע לכל יהודי שביקר במקום, כך גם עמד לימין מסעות הקודש של שטפנשט לרומניה והיווה שותף לכל העליות ההמוניות להילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט רבי מנחם נחום פרידמן זי"ע הקבור ביאס שברומניה".

הגרא"י סלמון שליט"א הוסיף כי פטירתו היא "אבידה לכל הגחלת היהודית ברומניה ולכל נושא יהודי בגולה במזרח אירופה. יהי זכרו ברוך".

באורח סימבולי, במהלך ההספדים וההלוויה, ירדו ממטרות גשם עזות, זאת בתקופת קיץ של חודש סיוון, מה שמביע את הצער שיש בעולם בפטירתו של אדם מיוחד כמותו, כמובא בחז"ל. ידידים ביטאו את תחושתם: "השמיים בכו על פטירתו בטרם עת על מסירותו הגדולה למען הצדיק משטפנשט, מן השמים יקבל פניו למנוחת עולמים".

את השידורים והצילומים, ערך ידידנו דובי קורן.

מודעות האבל שפורסמו בחוצות, מטעם מוסדות שטפנשט ואגודת מקומות הקדושים ברומניה

מר אבי שי לוי ז"ל, חודש לפני פטירתו עם הגרא"י סלמון בסמוך למרכז שטפנשט ברומניה

מר אבי שי לוי ז"ל ברומניה מסייע לתיירים יהודים

ההספדים בבית המדרש הגדול 'שטפנשט' בבני ברק בשידור ישיר

מעמד ההלוויה בבוטושאן

הקבורה תחת ממטרות גשם עזות

הפוסט אבידה גדולה ליהדות רומניה: שידור ישיר ב'זום' להספד של מר אבי שי לוי ז"ל בבני ברק הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

"בדברי ימי חצר הקודש שטפנשט, חרות באותיות של זהב שמו של המשב"ק רבי שרגא פייבוש גולדנברג ז"ל, שהיה משמשו של האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו זי"ע. רבי פייביש, היה מסור בכל לבו אל הרבי, ושמו נכרך ברבים מהסיפורים המתהלכים אודותיו. בא' באייר שנת תש"ח נתבקש לישיבה של מעלה ונקבר בבוקרסט שבהונגריה.

"עשרות שנים לאחר פטירתו, בסביבות שנת תש"ל, התעוררו שרידי חסידי שטפנשט בארץ ישראל, לכונן מחדש את הקלויז השטפנשטאי העתיק בעיר הקודש צפת, ואף להקים לצידו 'קריית מגורים' לחסידי שטפנשט. החזון קרם עור וגידים, ואדמו"ר בית רוז'ין העניקו את ברכתם ליוזמה.

"כשעלה על הפרק באותם ימים, האפשרות להעלות את עצמותיו של המשב"ק רבי פייביש לארץ ישראל, לא היה לאיש ספק כי המקום המתאים הוא בעיה"ק צפת, בקרבת הקלויז השטפנשטאי סביבו התלכדו החסידים, שאף ראו בכך צעד נוסף לחיזוק ההשתקעות השטפנשטאית בצפת.

בט"ו מנחם אב שנת תשמ"ב הגיע ארונו של המשב"ק רבי פייביש לעיה"ק צפת, שם נטמן בבית העלמין העתיק דשם, בהשתדלותו של הרה"ג אלקנה כפיר-קינן זצ"ל, מרבני יוצאי רומניה בישראל, יליד בוטושאן-שטפנשט, שהתגורר בצפת ופעל לחידוש קהילת שטפנשט בצפת"ו.

על המצבה החדשה נכתב: פה נטמן הרה"ג רבי שרגא פייבוש ב"ר נפתלי גולדנברג זצ"ל, גבאי של האדמו"ר רבי מתתיהו משטפנשט והאדמו"ר רבי משה מפשקן לבית רוז'ין, נפטר בבוקרשט בש"ק א' אייר תש"ח ונטמן פה ט"ו אב תשמ"ב, תנצב"ה".

הפוסט חשיפה היסטורית בעיתון 'המבשר': קריית שטפנשט בצפת הופיע לראשונה ב-שטפנשט..