ההכנות הולכות ונשלמות לקראת צאת 'מסע חוצה אירופה', בדרך אל ציונו של האדמו"ר הראשון משטפנשט בעיר יאס שברומניה, לרגל יומא דהילולא קדישא.

לפי התכניות, המסע יתקיים בהשתתפות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט והרב נתן נטע לנדמן שליט"א רב אב"ד חולון ויחלוף בין המדינות הבאות בס"ד: מולדובה, טרנסניסטריה, רומניה ואוקראינה.

תכנית המסע כדלהלן:

יום ג' – י"ב כסלו:
נחיתה בבוקרסט.
גאלאץ, ציון בעל הייסורים הראי"ה מאדז'וד

יום ד' – י"ג כסלו:
יאס, התארגנות בבית המלון.
הרלאו, קבר הנסתר רבי חיים איציקל אייזקסון
בוטשעטש, קבר הצדיק רבי אליעזר וואלף מבוטשעטש ובנו בעל היד יוסף
שטפנשט, קבר הרה"ק רבי שלום תאומים, רבני שטפנשט, גבאי הצדיק, אוהל הצדיק שפונה

אור לי"ד כסלו:
יומא דהילולא רבא וסעודת הילולא

יום ה' – י"ד כסלו:
יום ההילולא
תפילת רבים בקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט
קבר כ"ו גאוני וקדושי יאס
קבר נרצחי הפוגרום הי"ד
קברי אחים קדושי
פאפריקאן הי"ד
אוהלי הצדיקים מפודולואי, בוהוש, ווארמן, רבינוביץ זי"ע

ליל שישי בסאדיגורה, ציון הסב"ק מרוזין ובניו האדמו"רים

יום ו' – ט"ו כסלו:
מז'יבוז', תפילת שחרית בהיכל הבעל שם טוב ותלמידיו הק'

שבת – ט"ז כסלו:
אומן, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב, הכנה לשבת, הפרשת חלה המונית
סיור בגן סופיה, שוק אומן
סעודת שבת כיד המלך במלון הפאר החדש 4 כוכבים

מוצשב"ק:
סעודת מלווה מלכה עשירה כולל ריקודים ותפילות

יום א' – י"ז כסלו:
פרוהובישט, קבר רבי שלום שכנא הגדול
ברדיטשוב, קבר סניגורן של ישראל
פאסטוב, קבר רבי אברהם המלאך
נחיתה בתל אביב

ברוך בואינו לשלום בארה"ק!

לפרטים והרשמה, לחצו: כאן.

הפוסט "אצלי פועלים ישועות בנקל": הכנות אחרונות לקראת מסע ההילולא של האדמו"ר הראשון שליט"א ברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

שר וגדול נפל בישראל: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל שהובא אמש למנוחות

תורה תורה חגרי שק בהסתלקותו לשמי רום של האי גאון וצדיק חבר בי דינא רבה דקריית ויז'ניץ, ראש כולל אנטניה, מקים מוסדות בוהוש, וממניחי היסודות להקמת מוסדות שטפנשט בארה"ק, עמד על משמר התורה וההלכה במסירות עצומה במשך עשרות בשנים

אבל ותוגה השתררו בעולם התורה והחסידות, בבוא הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו של עמוד התורה וההוראה, מגדולי ומוותיקי הפוסקים, הגאון הצדיק רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל, דיין ומורה צדק וחבר הבד"ץ דקריית ויז'ניץ במשך למעלה מיובל שנים, ראש כולל אטיניא. מקים ומייסד מוסדות להנצחת חכמי רומניה, מקים מוסדות בוהוש ומעמודי התווך של הקמת מוסדות שטפנשט, המוני תלמידים ומעריצים ועמך בית ישראל הלכו ביום ג' בניסן אחר מיטתו של האי גברא רבה, זצוק"ל.

בהסתלקותו אבדה מכרם יהדות רומניה דמות הוד תפארת של גאון חריף ובקי בכל מכמני התורה, שדלתו פתוחה היתה לשרת בקודש ולהשיב לשואלים דבר ד' זו הלכה, זכה להערצתם של אדמור"י בית רוז'ין וויז'ניץ וגדולי ישראל שסמכו עליו. מתמיד בתורה ועובד ד', לצד היותו עמוד האמת, ענוותן וצנוע, שייף עייל ושייף נפק ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, ידיד נאמן לכל אחד, אהוב ונערץ על המוני יודעיו.

מרן הגה"צ רבי טוביה אריה זצ"ל נולד לפני ע"ט שנים ביום ז"ך באב תש"א, בעיר פיאטרא-ניאמץ שברומניה, לאביו הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל רב העיר פיאטרא ומחשובי הרבנים שושלת וותיקה מגאוני חכמי רומניה מחסידי בית רוז'ין, טשורטקוב, שטפנשט, סאדיגורא ובוהוש, ולאמו הרבנית מרת פרידא ע"ה.

בנערותו קנה דעת וחכמה ולמד אצל אביו הגדול, אשר השקיע בו ובאחיו הרבנים יבלחט"א את כל כוחותיו לרוממם בכל מכמני התורה בבקיאות ובעיון ובהוראה. לאחר מכן למד תורה במסירות נפש בעיר אראד, בישיבתם של הגה"צ רבי שמעון זאב מילר זצ"ל רבה של אראד, ושל חותנו לעתיד הגה"צ רבי מרדכי זלמן ויזניצר זצ"ל.

בשיחתו אודות ימי נערותו, כשתיאר הגרט"א זצ"ל את הימים ההם תחת השלטון הקומוניסטי ברומניה, ציין שהיתה זו הישיבה היחידה בכל רחבי רומניה שיכלו ללמוד בה תורה בפרהסיא באופן רשמי. דבר זה לכשעצמו הביא בחורים רבים מכל רחבי רומניה ללמוד בישיבת אראד כדי להיפטר מגזירת הגיוס. "אני אישית נאלצתי לכתת רגלי היגעות משך 24 שעות, בנסיעתי הארוכה והמפרכת ממקום מגורנו בפיאטרא-ניאמץ עד אראד הנמצאת בקצה השני של רומניה הגדולה. זכורני שנסעתי עם הרכבת על פני שלשת-רבעי שטחי רומניה, אבל הכל היה שווה משתי הסיבות האמורות: הראשונה – היתה זו הישיבה היחידה שיכלו ללמוד בה כראוי על מי מנוחות; השניה – כדי להיפטר מהצבא ולקבל אישור מהיר יותר לצאת את מסך הברזל ולעלות לארץ הקודש".

הגרט"א מילא כרסו בש"ס ובפוסקים בשקידה עצומה, עד שהוסמך לרבנות על ידי הגרש"ז מילר זצ"ל אב"ד אראד, הג"ר ישכר דוב דכנר זצ"ל אב"ד סאטמר, והג"ר יצחק מאיר מרילוס זצ"ל אב"ד באקו ואראד ולימים אב"ד בוקרסט. בכתב הסמיכה שקיבל מהגאון מגאלאץ זצ"ל, כתב לו בין היתר: 'וטוביה לייב משתה תמיד' על משקל הנפסק ברמ"א בהלכות פורים במשפט האחרון של חלק אור החיים: 'וטוב לב משתה תמיד', כאשר כוונתו היא שזכה למלא קנקנו ביין ישן מלא בתורה והוראה.

בחודש חשוון שנת תשכ"ד עלה עם אביו לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת ויז'ניץ. בימים ההם זכו הוא ואחיו יבלחט"א הגה"צ רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, ללמוד בצוותא עם כ"ק מרן אדמו"ר ה'ישועות משה' זי"ע, שנהנה מאוד מבקיאותם במכמני התורה, ומשקידתם הנפלאה, כאשר מרן ה'אמרי חיים' זיע"א היה מפליא את העובדה שהייתה זו אחת המשפחות הבודדות שהכיר שעלו לארה"ק שלמים בגופם ובנפשם ששת רבנים עטורים בזקן ופיאות גאונים וצדיקים כשמסירות נפשם ליהדותם הייתה לפלא ולשם דבר מלבד גאונותם וידיעתם בכל מכמני התורה למרות המצב הרוחני ששרר אז ברומניה, האמרי חיים התבטא פעם לפני אביו הגה"צ מוהר"ש טוביאס זצ"ל רבה של פיאטרא ניאמץ "טוביאס איז א פירמה".

בשנת תשכ"ו הקים את ביתו עם הרבנית תליט"א, בת הגה"צ החסיד רבי מרדכי זלמן ויז'ניצר זצ"ל, שכיהן כראש הישיבה באראד ובארה"ק היה ראש כולל אנטניא. לאחר נישואיו היה מחשובי מרביצי התורה ורבני הכולל בקריית ויז'ניץ הק'. לימים מילא את מקום חותנו בראשות כולל אנטניא בב"ב, תפקיד בו כיהן עד יומו האחרון.

פרק מרכזי בחייו היה כאשר התמנה בשנת תשל"ו לדיין בביד"ץ דקהילת ויז'ניץ, לצד הרב אב"ד דאז – יבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א, והדומ"ץ דקהילת ויז'ניץ הק' הגה"צ רבי משולם זושא לוריא זצוק"ל, שרחשו לו הערצה רבה.

מאז היתה דלתו פתוחה לכל שואל, במאור פנים ובידידות. המונים נהנו הימנו עצה ותושיה, ברוב חכמתו ובבינתו הרחבה בכל מכמני התורה ובהליכות החיים.

גדולי ישראל הכירוהו כבעל הוראה מובהק אשר בקיאותו העצומה בכל מכמני התורה הקנו לו שם בפסקיו. היה יושב על מדין בדיני התורה שנערכו בבד"ץ ויז'ניץ, כשידיו רב לו בחלק חושן משפט בבקיאות עצומה. כשלא אחת התבטא ואמר: "כבר חזרתי על שו"ע יו"ד וחו"מ, למעלה ממאה פעמים, ובכל פעם שאני חוזר על הלימוד מתחדשים לי חידושי תורה והבנות חדשות", כן היה בקי בהל' שחיטה, ובמיוחד בניקור, ולבקשת גדולי ישראל היה נוסע לחו"ל לפקח על מערך השחיטה והניקור שתחת הכשרויות המהודרות, לשם דבר היו שיעוריו וחידושיו בהלכות חמורות ובלתי שכיחות ללימוד, כהלכות מקוואות, הלכות ריבית, ומידות ושיעורי תורה, זמני היום ושקיעה, בהם היה מחשב חשבונות ומפליג בפלפול ובסברא ברוחב עיונו וחריפותו ובקיאותו המדהימה. במשך כמה שנים מסר שיעור עיוני בהלכות אלו בבית מדרש שטפנשט בב"ב ומשיעוריו אלו יצאו לאור קונטרסי 'מדות אריה' פנימי ללומדי השיעור אשר היה משתעשע בהם ומוסיף לחדש כיד ה' הטובה עליו.

כדיין בבד"ץ ויז'ניץ וכראש כולל אטיניא הרביץ תורה וחסידות בקרב שוחרי התורה בדרכו הייחודית והעמקנית, שיעוריו היחודיים בנושאי ריבית, מידות ושיעורי תורה, מקוואות, כמו גם סוגיות הלכתיות שמעטים עוסקים בהם, ושיעורי עמקות בחסידות, קנו להם שם ותהילה. מצוייני האברכים ברשת הכוללים של 'איגוד מוסדות ויזניץ' ברחבי הארץ, קנו אצלו הדרכה והכוונה רחבה בהלכה ובהוראה, כאשר בחנם ועודדם להתעלות בסולם המעלות עד שיזכו להורות הוראה בישראל.

היה קשור בלו"נ לרבוה"ק מרוז'ין ומויז'ניץ זי"ע וליבלחט"א מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, מדי שבת בשבתו השתתף בשולחנות הטהורים, ופיאר בהדרתו את כל השמחות והמעמדים בבית ויז'ניץ, תוך שכפף קומתו בהערצה עצומה לפני מרן רבנו שליט"א. כמים הפנים לפנים רחש לו רבנו שליט"א הערכה עצומה שבלטה ביותר, כשאדמו"ר שליט"א מויז'ניץ שואלו ומתייעץ עימו לעיתים תכופות במכמני ההוראה וההלכה.

פרק מיוחד היה חברותו של הגרט"א זצ"ל בוועד רבני התקשורת דקהילת ויז'ניץ הק'. בנאמנות ובמסירות עצומה עמד לימין מרן מויז'ניץ שליט"א בניהול המלחמה הגדולה נגד המכשירים המהרסים, בעמידה על משמר טוהר מחננו, למען יילכו כל אנ"ש בדרך הסלולה, תוך עקביות להתרחק ולהתנתק לגמרי מכל אותם מרעין בישין.

כוחות רבים השקיע כדי לבדוק ולאשר מכשירים ראויים וכשרים לבעלי עסקים הנדרשים לכך לצורך עבודתם, תוך תיאום וקשר עם מומחים, ועם ועד התקשורת הכללי שנתמנה ע"י גדולי ישראל. בחברותו בוועד הרבנים קיבל פניות מיהודים או מסוכני מכירות על כל האפשרויות הקיימות, דן על כך בכובד ראש, והביא את הדברים להכרעה.

לקומם זכר יהדות רומניה

פרק מופלא ומיוחד בחייו הקדיש לקומם הריסות בית רוז'ין בארה"ק, ולהציב שם ושארית לחכמי גאוני רומניה אשר זכרם לא הוכר כיאות בארה"ק, כאשר כבר מיד עם עלותו ארצה בחודש חשון תשכ"ד, נוכח לראות כי בארץ ישראל מוקמים ומתפתחים מוסדות תורה וחסד על שם קהילות שנכחדו בשואה, וליהדות רומניה אין גל-עד, הוא רתם את אביו ואחיו הרבנים לצד שורת רבנים מיוצאי רומניה והחל לפעול להנצחת מורשת יהדות רומניה, בעיקר החל לפעול להקמת כולל על שם רבני רומניה, מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה, ובהמשך להקמת מוסדות בוהוש-פשקן, כן פעל לצד אביו להקים את ישיבת 'באר חיים מרדכי' – ניאמץ בהרצליה. בהמשך ולימים פעל להקמת מוסדות שטפנשט בהם ראה את המשך מפעליו וקיום שאיפותיו להנציח את זכר רבוה"ק לבית רוז'ין וחכמי רומניה, כאשר היה משתתף בכל אירועי המוסדות בימי ההילולות ויומי דפגרא. כינוס האסיפה הרשמית הראשונה לצורך מטרה זו המתועדת בארכיון גנזיו אותם העביר למשמרת עולם לידי מכון חכמי רומניה של מוסדות שטפנשט היה בי"ד בשבט תשל"ב, אז הוחלט על פתיחת כולל אברכים בקיץ תשל"ב, שהוביל להקמת מוסדות בוהוש, בי"ט בכסלו תשל"ג נערכה אסיפת היסוד להתאגדות וליציאה לדרך, במעמד זה יצא לאור קול קורא חתום מאת כעשרים מרבני רומניה שאיגדם במטרה מיוחדת לקומם את זכר גאוני וחכמי רומניה. בשנת תשל"ב החל בפעולות נמרצות ומעשיות למען הגשמת מטרתו זו ראשית בגיבוש הקבוצה שתלך עמו באש ובמים בלהט ובאומץ עד שהמטרה תוגשם במלואה, בתשל"ז רכש את המגרשים ברחוב חגי ב"ב, ובשנת תשל"ט כבר פתח את בית המדרש על אדמת המגרשים שרכש.

היה יד ימינם ואיש סודם של אדמור"י בית רוז'ין ובמיוחד של הרה"ק אדמו"ר רבי יצחק מבוהוש זצוק"ל. בלהט עשייתו עמד לימין האדמו"ר בהקמת מוסדות בוהוש ברח' חגי בבני ברק כאשר האדמו"ר התבטא לא פעם כי אין הוא מאמין כי אפשר לעשות משהו פה בארה"ק להחזיר עטרה ליושנה, אולם הגאון רבי טוביא אריה באמונתו ובלהט עשייתו האמין כי ניתן וצריך לפעול ולהקים מחדש את עטרת המלוכה, ואף הדביק בכך את כל סובביו ומכריו, לשם כך גייס את הנגיד החסיד ר' שמואל דסקל ז"ל להוזיל מהונו לצורך רכישת המגרשים עליהם יוקמו לימים המוסדות. הרבי מבוהוש זצ"ל התבטא: "מימות זקני המגיד הגדול ממעזריטש ועד לזמננו, לא היה אחד שעשה למען כבוד בית רוז'ין, כמו רבי לייבל!" כה רבה הייתה הערכתו העצומה לפועליו של הגאון רבי טוביא אריה טוביאס זצ"ל.

כנוטר המסורת ומחדש מלכות בית רוז'ין אף השפיע על האדמו"ר רבי שלמהניו מסאדיגורה שיקליט את נוסחי הניגונים וניגוני הדביקות של הסב"ק מרוז'ין זיע"א, שנשתמרו בקרב צאצאיו האדמורי"ם לבית רוז'ין, ואכן באחד מביקוריו של הרה"ק רבי שלמה'ניו בכולל בבית המדרש בוהוש בת"א שהתנהל והוקם על ידו של הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס נעתר הרה"ק רבי שלמה'ניו מסאדיגורא והקליט מספר ניגונים ותנועות מהסבא קדישא מרוז'ין דבר שהי בלתי רגיל, ומיד הפכו לנכסי צאן ברזל בקרב שוחרי תורת בית רוז'ין ושומרי המסורת. הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל לא ידע שובע ומרגוע בכל עניני ההנצחה של בית רוז'ין וחכמי רומניה וכל עיתותיו ופעולותיו היו קודש במשק עשרות שנים להשאיר שם ושארית לזכר גולה מפוארת זו.

בחודש סיון תשל"ט נפתח הקלויז החסידי על שם חכמי רומניה ולזכר אדמור"י בוהוש ברחוב חגי בב"ב, והיה לרוח החיה של כל עניני הקלויז, ובו קבע את מקום תפילתו, קבע תקנות וגדרים שהובילו לייסוד צעירי החסידות ולחולל את המהפכה של הנצחת זכר גאוני וקדושי רומניה וזכר בית רוז'ין. בג' בחשוון תשמ"ה הונחה אבן הפינה לבניני הקבע של המוסדות שנקראו "בוהוש-פאשקאן".

יחד עם אחיו הרבנים שליט"א, גיסו הרה"ח רי"ז סלמון שליט"א ולהבחל"ח איש אמונו הרה"ח ר' משה יוסף סגל זצ"ל מפיאטרא פעלו רבות להנצת תורת גדולי ישראל ברומניה, בב"ב הקימו ביהמ"ד על שם גדולי ישראל שברומניה, ובת"א הקים כולל אברכים על שם רבני רומניה בבית מדרשו של האדמו"ר מבוהוש זצ"ל, כן הקים מכון להוצאת ספרים של גאוני וחכמי רומניה ספרי הגאון מניאמץ זצ"ל ועוד שורה ארוכה של כתבים וספרים ותכניות לרוב.

בעל מחדש ייחודי ונפלא היה הגרט"א טוביאס זצ"ל כאשר חקר האמת ועומק ידיעותיו במכמני התורה לצד שליטתו בשפות וחכמת העולם הביאוהו לא אחת להתכתב ולהתעמת עם חוקרים ופרופסורים מהעולם הרחב, ואף הביא לא אחת לביטול תזות ומוסכמות בקרב מדענים וחכמי אומות העולם בבחינת חכמה בגויים, אולם פלפולו וסברתו היו תמיד בנויים לתפארת בבחינת תורת אמת הייתה בפיהו, היה צולל למים עמוקים בתורה בה הייתה חפצו ומגמתו כל ימי חייו, כאשר עד ימיו האחרונים היה מתייצב בכולל אנטניה שעמד בראשו, כאחד האברכים הצעירים, שוקד על דלתות התורה יום יום, תורתו העמוקה לא זכתה עד עתה לבוא בדפוס בימי חייו, אולם חלק מדברי תורתו נדפסו בקובצי 'מאור החיים' ויזניץ, 'שלהבת שמואל', ו'תורת אמת' שטפנשט ועוד. שיעוריו הרבים כונסו על ידי תלמידיו ושומעי לקחו בכתב יד בספר ההלכתי 'מידות אריה', ודרשותיו ומוסריו 'ט"ל אורות' שעדין לא ראו אור עולם.

התקופה האחרונה

עם פרוץ המגיפה העולמית בשנת תש"פ, הוציא יחד עם הגאוה"צ חברי הבד"ץ ויז'ניץ שליט"א פסקי הלכה להיזהר ולהישמר. לדאבון במהלך החורף דהאי שתא נדבק בנגיף ואף החלים ממנו. אולם גופו לא עמד לו, ומצבו הבריאותי הלך והחמיר. לילה לפני אשפוזו בביה"ח, כשאברך ת"ח בקרית ויז'ניץ נכנס אליו לבקרו, והוא חלוש מאוד, ביקשו שיעלה לפניו שאלה בהלכות מקוואות. דקות ארוכות התפלפל עם האברך בריתחא דאורייתא בהל' מקוואות, כי התוה"ק היתה כל חיותו, עד שאמר כי הוא מרגיש שאינו יכול יותר…

עם שחר יום שלישי ג' בניסן ביום נשיא לבני זבולון, לאחר אשפוז של כחודש ימים בבית החולים, השיב את נשמתו הטהורה, כרע שכב הארי וכבוד התורה גלה מישראל.

אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מביהמ"ד הגדול בקרית ויזניץ. הספידוהו מרה אחיו הגאון רבי משה מרדכי טוביאס זצ"ל אב"ד קדימה, הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א אב"ד שכונת אור החיים וראב"ד בד"ץ ויזניץ, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א דומ"ץ ויזניץ ואב"ד "קהילות יעקב', ובנו הרה"ג ר' יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבת ויזניץ מודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב'.

הרבנים שליט"א זעקו במר כי גדולה האבדה ואין לה תמורה, הגאון זצ"ל היווה דוגמה ומופת לשקידת התורה, וחריף ובקי עצום בכל מכמניה. כל מהותו היתה אהבת התורה, מדי יום ביומו השכים לעסוק בתורה בשמחת לב ובצימאון נפש, וכל מי שבא במחיצתו, במיוחד מצאצאיו שהתמסר אליהם, ביקשו אם יש בפיו ד"ת וחידושי תורה, כי זו היתה תמיד כל חיותו.

יחד עם זאת היתה יראתו קדמה לחכמתו, הוא עזב חשבונות רבים שבקשו בני אדם וחיפש תמיד את הישרות והאמת בטהרתה, הן בתורה, הן ביר"ש, והן בחסידות, ובמיוחד במידות שבין אדם לחברו, בהיותו הולך תמים ופועל צדק, ענוותן וצנוע, שעשה הכל כדי להתרחק מכבוד.

בנו ממלא מקומו הג"ר יצחק אייזיק שליט"א אמר כי אנו עומדים עתה בפרשת הקרבנות, מי יתן ויתקיים 'עליה השלם כל הקרבנות כולם', וכלל ישראל יוושע במהרה בישועה ובגאולה השלימה.

הלווייתו המשיכה לבית החיים ויז'ניץ, שם נשאו דברי מספד ופרידה חתניו הרה"ג ר' יחיאל מיכל פרידמן שליט"א רב ביהמ"ד לעלוב ב"ב וחבר הבד"ץ של הגרמ"ש קליין שליט"א וראש כולל שטפנשט, והרה"ג ר' אפרים יהודה וייס שליט"א מו"ץ בב"ב.

עם תום מסע ההלוויה הגיעו לבית האבלים ראב"ד הבד"ץ הגאון הגדול רבי משה שאול קליין שליט"א, וחבר הבד"ץ הגאון ר' שרגא פייבל ויינברגר שליט"א רב בית מדרש 'ישועות משה' ויז'ניץ באלעד, והודיעו כי באו בשליחות מרן אדמו"ר מויז'ניץ שליט"א, שביקש מרבני הבד"ץ שליט"א להתוועד יחד, ולמסור את בקשתו שבנו של הגאון המנוח זצ"ל, הגאון רבי יצחק אייזיק טוביאס שליט"א ר"מ בישיבה הק' ויז'ניץ במודיעין עילית וחבר בד"ץ 'הישר והטוב', ימלא את מקום אביו כחבר הבד"ץ דקהילת ויז'ניץ.

בדמעות ובהתרגשות איחלו הנוכחים ברכת 'מזל טוב', בתקווה כי יאריך ימים בכהונתו הרמה לדון ולהורות הוראה לעם ד', עביגוא"צ.

הגאון הצדיק רבי טוביא אריה זצ"ל הותיר אחריו את זוגתו הרבנית הדגולה תליט"א, בת גדולים שעמדה לימינו במסירות רבה כל השנים, אחיו הרבנים הגאונים הצדיקים רבי יואל שליט"א אב"ד שיכון ו' ב"ב, רבי משה מרדכי שליט"א אב"ד קדימה, רבי מנחם מנדל שליט"א רב ביהמ"ד 'דרכי שמואל' פיאטרא-ניאמץ, ורבי שלמה שליט"א אב"ד יאס, אחותו הרבנית סלומון אשת הרה"ח ר' יצחק זאב שליט"א, בנו וחתניו הרבנים שליט"א, נכדים ונינים ההולכים בדרכו הברוכה לשם ולתפארת, זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

גדולה האבדה מי יתן לנו תמורתה!

הפוסט יהדות רומניה באבל על פטירת פאר גידוליה: קווים לדמותו של מרן הגה"צ רבי טוביה אריה טוביאס זצ"ל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגה"ח רבי מנחם מענדל חכם זצ"ל

רב בגאלאץ ברומניה ואב"ד אור עקיבא בארה"ק

נסתלק כ"ד מר-חשון תשס"ז ומנו"כ באור עקיבא

הגה"ח רבי מנחם מענדל חכם זצ"ל נולד בא׳ דר״ח אלול תרפ"ט, בעיר גאלאץ שעל נהר הדנובה ברומניה, להוריו הגה"ח רבי משה לייב זצ״ל, שו״ב וש״ץ בקהילת גאלאץ, ולאמו הרבנית מרת שלימה ע״ה, בת הגאון הצדיק הקדוש רבי אברהם דוד אדלשטיין זי״ע, שנקרא בפי כל בשם 'רבי דודאלע'.

רבי מנחם ספג משחר ילדותו מקדושתו של הסבא רבי אברהם דוד כפי שמספר בעצמו:

החינוך הנכון של תורה ויראת-שמים, הכנסת-אורחים מכל הלב ודלת פתוחה בפני כל עני ורש, שמירת המצוות בכל חומרתן, והעיקר להיות טוב לה׳ ולבני אדם (כמו שנאמר לגבי שמואל הנביא) – הכל בא לנו כירושה וכציווי מסבא וסבתא…

ואותי במיוחד קרבני סבא, כבוד שם תפארתו, ולימדני כל התורה כולה!

סבו הצדיק רבי אברהם דוד היה מוכר בגאלאץ כאיש צדיק וקדוש הדומה למלאך ה׳, עזר תמיד לעניים ואסף עבורם צדקה בקדושה ובטהרה.

לימים העיד רבי מנחם מענדל על עצמו כי מה שקנה בנפשו באותם זמנים מוקדמים בצל הסבא, נתן לו כוחות ותעצומות לכל ימיו.

כשאך מלאו לו עשר שנים, הביע את רצונו לקום ולנסוע ללמוד תורה בישיבתו של הגאון האדיר רבי יהודה ליב צירלסון זצ״ל הי״ד, גאונה של רומניה ואב״ד קישינב, אולם הדבר נמנע ממנו עקב פרוץ המלחמה.

באותה עת ישב על כסא הרבנות בגאלאץ אב בית הדין, הגאון הצדיק רבי אברהם יעקב דרברמדיגר זי״ע, נין ונכד של קדוש ה׳ הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי״ע, ואף ממנו זכה רבי מנחם לקרבה יתירה.

העיר גאלאץ התברכה בקהילה מפוארת בת כעשרת אלפים יהודים, והחזיקה כעשרים וחמישה בתי-כנסת מפוארים, מבחר בתי-ספר יהודיים, ואף בית-חולים יהודי.

היו בה בו זמנית שלושה רבנים ועשרה שוחטים. הרבנים שכיהנו בה באותה עת היו הרב הראשי הגה"צ רבי יעקב מרגליות זצ״ל, האב״ד הרב הגאון רבי אברהם דוד אדלשטיין – סבו של הרב מנחם זצ"ל, ורב נוסף – הגה"צ רבי יצחק שפירא זצ״ל (עליו כתבנו בבאר בשדה גליון 198).

בהיותו בן שלוש-עשרה, הטיל הסבא רבי אברהם דוד אדלשטיין על רבי מנחם מענדל את תפקיד כתיבת מגילת הגט בבית-הדין בגאלאץ.

בתחילת שנת תש״ה, עם שקוט גלי המלחמה, נסע רבי מנחם מענדל לעיר קלויזנבורג שבמדינת טרנסילבניה (שהיתה שייכת לרומניה), כדי ללמוד תורה מפי הגאון האדיר רבי אברהם שלמה כץ זצ״ל, "הרב דריסקיווע", לימים אב"ד דקריית סאטמאר בבני ברק, שהיה בקי נפלא בכל מכמני התורה ובפרט ב"שולחן ערוך" "חושן משפט". בכל דין תורה שהתעורר באותם ימים בין איש לרעהו, היה מביאים את הרב מריסקיווע, והוא היה פוסק בחכמתו הרבה ובדעת תורה, וכאשר פסק כן היה ועל פיו ישק הכל.

על שנות לימודו אצל הרב דריסקיווע כתב הרב מנחם זצ"ל בזכרונותיו:

"אצלו ראיתי, היכי דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי (בבא בתרא עד.) כלומר, ראיתי אצל הגאון הקדוש הזה שהוא מחבר רוחניות וגשמיות יחד, והכל לשם שמים, ועושה מחומר צורה כאחד מצדיקי הדור הקודם. פסק כל מידי דאיתא בשאלה, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאון אליו'. הוא פתח ישיבה בעיר קלויזנבורג וקרא לישיבה 'מוצל מאש', וקניתי אצלו יד בתורה ויסוד לכל החיים".

ברבנות שאץ (סוצ'אבה)

בשנת תש"ח, לאחר שלוש שנות שהותו בקלויזנבורג, היה רבי מנחם מוסמך כרב, שו״ב, סופר, מוהל וש״ץ מומחה.

הוא נקרא לכהן כרב בעיר ואם בישראל סוטשאווא-שאץ, לשרת בקודש ולהנהיג את הקהילה. עד לפני המלחמה נודעה העיר שאץ כעיר ואם בישראל, עיר הולדתו של הגאון העולמי רבי מאיר שפירא זצ״ל, אב״ד לובלין; עיר בה כיהן כאב״ד, הגאון האדיר רבי משולם ראטה זצ״ל, לפני היותו אב״ד בעיר טשרנוביץ, ועוד.

היו בה הרבה תלמידי-חכמים גדולים בתורה ובמעשים-טובים, והוא התקבל על ידם בשמחה ובסבר פנים יפות. עד מהרה התחיל למסור בה שיעורי גמרא, ועלה ונתעלה בד בבד עם ניהול ענייני הקהילה.

בשנת ה'תש״ט הקים את ביתו עם בת תלמיד-חכם וירא-שמים גדול, הרה"ח רבי נפתלי בוימן זצ״ל מהעיר הסמוכה ראדוביץ.

ברבנות גאלאץ

לאחר שתי שנות כהונה בשאץ, נקרא בחודש תמוז תש״י לכהן כרב בעיר מולדתו גאלאץ.

העיר היתה זקוקה אז לחיזוק רוחני, ורבי מנחם נאות לקחת על עצמו את התפקיד. תפקיד זה היה כרוך בסיכונים רבים, כיוון שהאזור היה נתון לשליטת הקומוניסטים, והיה צריך לעשות הכל בחכמה ובתבונה בכדי שלא להמציא להם סיבה שתאפשר להם להשליכו לבית-הסוהר.

מתוקף תפקידו כרב היה עוסק רבות בסידור קידושין. החופות היו נערכות בבית-הכנסת ענק, שנקרא בית-הכנסת של הפועלים, בניין גבוה מאד המכיל כשמונה-מאות מקומות ישיבה ועוד שתי קומות לנשים. כן היה עוסק בסידור גיטין כפי הצורך, גם במקרים קשים ומסובכים. היה מקרה, למשל, של פועל שהיה צריך לסדר לו גט וכיוון שלא יכל להגיע בשעות היום עשו זאת בשעת לפנות בוקר, כשעל אף אי הנוחות נעשה הכל כדת וכהלכה, במתינות ובישוב הדעת, בצירוף ילחט"א הגה״צ רבי טוביה אריה טוביאס שליט"א, לימים דיין בקריית ויז'ניץ בב"ב.

תפקידי הרבנות כללו גם טיפול בקבורת מתים וחסד של אמת. גם במזג האוויר הקר שהגיע לפעמים עד לשלושים מעלות מתחת לאפס.

שמירת התורה והמצוות ברחבי העיר היתה כרוכה בקשיים רבים. היה צורך להאבק על חינוך הילדים ועל אי הליכתם לבית-הספר בשבתות. לצורך כך היה צורך לשחד שוב ושוב את הנוגעים בדבר, אך הכל היה כדאי למען שמירת שבת-קודש. כמו כן ענייני הטהרה בעיר עליהם היה צריך למסור את הנפש. כרב ומנהיג הקהילה, עסק הרב חכם גם בענייני צדקה למען עניי העיר. הוא היה מסתובב בעצמו בחנויות ואוסף את נדבותיהם של בני העיר, ומזכה אותם במצוות הצדקה.

לציון ברינה

תוך כדי הפעולות הרבות בהנהגת הקהילה ותיקונה, עשה הרב מנחם מענדל גם פעולות למילוי משאלתו הנכספת לעלות ולחונן את ארץ הקודש. לאחר פעולות רבות שנתקלו בקשיים עצומים, הגיעה הבשורה על אישור יציאתו מהארץ. היה זה מספר ימים לפני ראש-השנה תשכ"ד. ביום שישי, כ״ד אלול תשכ״ג, טסו הרב ומשפחתו מבוקרסט לווינה, שם שבתו את השבת בשירה ובזמרה ובתשבחות לה׳ יתברך שהוציאם מהגלות הקומוניסטית.

בהגיעו ארצה התישב תחילה בבני-ברק בשיכון ו׳_, ומיד החל במסירת שיעורי תורה בבית-הכנסת האשכנזי ובבית-הכנסת פרדי, וכן מסר גם שיעורי חיזוק לציבור הנשים. זמן קצר לאחר מכן נקרא לכהן כרב בשכונת קרית-ישראל בגבעת-שמואל, שכונה של עולי בסרביה – רומניה, שבית-הכנסת שלה נקרא על שמו של הגאון הקדוש רבי יהודה ליב צירלסון זצ״ל הי״ד "היכל-יהודה". במסגרת זו פעל הרב מנחם מענדל רבות להביא דבר ה׳ לכל ילדי בתי-הספר הכלליים, הוא הצליח להיכנס ללב התלמידים ולקשור איתם קשר נפשי וכך הצליח להחדיר בהם אמונה בבורא עולם, ורצון לקיים את מצוותיו. כך הנחיל את ערכי היהדות כמו שבת קודש, מועדי ישראל, ועוד, לילדי-ישראל מגיל הגן ועד לגילאים הבוגרים, כך שאור התורה הופץ על ידו בכל פינה ופינה.

לאחר אחת-עשרה שנות כהונתו ופעולתו ב"קרית-ישראל" שב"גבעת שמואל", נקרא לכהן ברבנות ביישוב "אור עקיבא", וכפי שכתב על עצמו, נתקיימו בו דברי התנא בן עזאי: (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה, אפילו כמלוא נימא".

"ברוך השם שמצאתי חן בעיני העם, וכולם הסכימו פה אחד שזה האיש שיכהן כרב וכאב״ד בקהילה" כותב הרב חכם, וממשיך בתיאור הסיעתא דשמיא שליוותה אותו: "מאז בחירתי באור עקיבא, דייקתי לכבד כקטון כגדול, וחברתי חמישים ואחד מנהגים, שהנהגתי באור עקיבא לטובת התושבים, הנה הם מפארים את ספרי "במדבר דברים", וחלק ג׳ של שו״ת "זהב מנחם"".

ביום כ"ד מר-חשון תשס"ז נסתלק לבית עולמו ומנוחתו כבוד בעיר בה כיהן כרב, אור עקיבא.

הפוסט גאלאץ, רומניה: הרב שהצליח לברוח מרומניה הקומוניסטית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..