יום של חוויה רוחנית שלא תשכח לעולם, זכו תלמידי ת"ת תורת אמת שטפנשט באלעד, כאשר כארבעים מתלמידי ובוגרי הת"ת עלו בחודש אב לירושלים עיר הקודש והמקדש, בהיותם מסיימי המחזור של שנת הלימודים התשפ"א, כאשר במהלך הביקור זכו לקחת חלק ביום תפילה וסיורי היסטוריה ורגש בירושלים שבין החומות.

תחילה זכו והתקבלו לברכה בביתו נאוה קודש של כ"ק האדמו"ר מסלונים שליט"א, אשר בירך כל ילד ובחור בפרטות, ואיחל ברכות לרוב, אחר זכו מלמדי הת"ת יחד עם המנהל החינוכי הרב מנחם ויס והרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב קהל שטפנשט והדומ"צ הגרי"י כהן שליט"א לשיחת חיזוק קצרה במשנת המחנכים והמלמדים והאחריות הרובצת לפתחם למען העמד דור ישרים מבורך, האדמו"ר שליט"א הזכיר בדברי קדשו את משנתו החינוכית של אביו הרה"ק בעל הנתיבות שלום זצ"ל אשר יום הילולתו חל בסמיכות, וציטט מדברי קדשו במעלת המחנכים אשר הם בבחינת ומצדיקי הרבים ככוכבים, לסיום מסר הרב סלמון לאדמו"ר שליט"א ספרים מתורת וסיפורי הרה"ק משטפנשט והאדמו"ר שליט"א הביע שמחתו והרעיף ברכות לרוב על כל משתתפים שנכחו בעת רצון נעלית ומיוחדת זו.

משם פנו התלמידים והמחנכים לסיור היסטורי מרתק ומאלף בליווי המדריך מומחה ההיסטוריה הרב משה לוי שהוליך את התלמידים במשעולי העיר העתיקה, סיור על החומות, דרך קבר דוד המלך שם זכו להתפלל ולקרא תהילים ממגילת קלף עתיקה מעור צבי מיוחד, בואכה הכותל המערבי, תוך הסברים לימודיים מיוחדים על העבר רווי ההוד של מקום קדוש זה, בעיר העתיקה נכנסו התלמידים לבית הכנסת החורבה, ולמתחם אתר הבניה בית הכנסת 'תפארת ישראל' ניסן בק של הרה"ק מרוז'ין ההולך ונבנה בימים אלו, ושמעו על ההיסטוריה המפוארת של אתרי קודש אלו ומשמעותם המיוחדת, משם הגיעו לשריד בית מקדשינו הכותל המערבי, לתפילה תיקון חצות לקונן ולבכות על חורבן הבית שהזמן גרמא ימי תשעת הימים, ובתקווה לבניינו במהרה בימינו, לאחר התפילה בכותל המערבי שמעו התלמידים שיחת קודש מהמשפיע הגה"ח רבי נחום כהן שליט"א (ראה להלן).

באולם כולל חב"ד בעיר העתיקה הוכנה סעודת מצווה עשירה כיד המלך כאשר במהלך הסעודה נערכו עשרה סיומי מסכתות שנלמדו מפי מצטייני התלמידים של התלמוד תורה אשר הגו ולמדו במשך החודשים האחרונים בהתמדה רבה, ועתה זכו למעמד ברינה יקצורו, סמוך למקום המקדש, במהלך הסעודה נשמעו דברי תורה וברכות מראש המוסדות הגרא"י סלמון שליט"א, מהדומ"צ הגרי"י כהן שליט"א, מהמנהל הרב מנחם ויס, ומהמחנך הרב אברהם קופלוביץ ר"מ כיתת המכינה לישיבה קטנה בת"ת, שריתק את התלמידים בשיחה חינוכית מיוחדת במינה.

בהמשך היום העמוס והגדוש בחוויות רוחניות זכו התלמידים להכנס לביתו נאוה קודש של כ"ק גאב"ד ירושלים שליט"א להתברך מברכות קדשו לקראת המשך דרכם בהיכלי הישיבות הקדושות.

לקראת נעילת היום התקבלו התלמידים לשיחה מיוחדת אצל כ"ק האדמו"ר מסקולען שליט"א שהאריך לספר ולתאר לנוכחים את שגב גדולת תפארת יקר הרה"ק משטפנשט זיע"א, שאת שמו הקדוש נושא התלמוד תורה, לצד מסה חינוכית מאלפת, בבחינת צידה לדרך לקראת המשך דרכם ועלייתם במסילה העולה בית קל, השיחה מובאת להלן, לאחר שיחת הקודש שוררו התלמידים ניגוני סקולען מעוררים, והתלמידים היקרים עברו לאמירת לחיים ולקבלת תעודות הצטיינות על סיימי מסכתות המשניות ופרקי גמרא שנלמדו במשך השנה האחרונה בין כותלי הת"ת.

בסיום יום מלא וגדוש חוויות מסעירות ומיוחדות שבו התלמידים איש איש לביתו מצויידים במטען רוחני רב עוצמה, אשר ילווה אותם לעד ולעולמי עולמים.

הפוסט מה יפו פעמיך בנעלים: יום התעלות בירושלים לבוגרי ת"ת תורת אמת שטפנשט אלעד הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הוסיאטין. כמסורת השנים האחרונות, מאז שבית מדרשו של הרה"ק מהוסיאטין זיע"א ברחוב ביאליק בתל אביב חרב ונסגר, חידשו מוסדות שטפנשט בראשות הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א את התוועדות החסידים בבית המדרש בבני ברק בהשתתפות חסידים ואנשי מעשה, מהם אשר זכו להתברך ולשהות במחיצתו של האי סבא קדישא בעל ההילולא זיע"א, בראשות המשפיע הגה"ח הגה"ח רבי אליהו לנדא שליט"א אשר במשך שעות ארוכות התוועד, סיפר ותיאר מכלי ראשון את אשר ראו עיניו בהיכלו של צדיק בימי שהותו בתל אביב בירושלים ובבני ברק. כמו כן נשמעו עובדות וסיפורי קודש מפי הרה"ח רבי יצחק סלמון שליט"א נאמן ביתם של אדמו"רי בית רוז'ין בדורות הקודמים, הגר"ש זלצמן שליט"א רב נווה ירק, הדומ"צ הגרי"י כהן שליט"א והגרא"י סלמון שליטא רב דקהל שטפנשט.

התוועדות החסידים הועברה בשידור חי במערכת 'קול הלשון' וניתן לצפות בה בארכיון המערכת.

לאחר סעודת ההילולא שנערכה ברוב פאר והדר, יצאו אוטובוסים מבני ברק ומירושלים שאורגנו על ידי מוסדות שטפנשט בתרומת נדיבי עם ובציון הקודש בטבריה נערכו תפילות רבים לישועת עם ישראל. המוני העולים לציון הקודש הודו למארגנים על העמדת התחבורה בחינם, ושיבחו את היוזמה להקמת אוהל קבוע על הציון בטבריה עם תאורה מסודרת שיגן ויציל מהגשם ומהשמש שמומן על ידי נדיבי עם לזכות ולישועה.

יצויין כי האוהל נעשה בצורת פותח טפח שיתאים לרוח הצוואה של הרה"ק זיע"א שציווה לעשות אוהל על ציון קברו ובכהאי גוונא לא שמיה אוהל.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

הפוסט בני ברק: המונים בהילולת הסבא קדישא מהוסיאטין זיע"א בבית המדרש שטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגרלת הבונוס הראשונה. אחרי קמפיין תוסס במיוחד שתפס את כל שדרות העם, קמפיין 'וואהו' שהזמין את הציבור לקחת חלק בהקמת מקווה הטהרה הראשון בעיר יאס שברומניה ולהשתתף בשרשרת של הגרלות על פרסים יקרי ערך, התקיימה אמש הגרלת הבונוס הראשונה, בשרשרת ההגרלות הגדולה של מוסדות שטפנשט.

המשתתפים זוכים לקחת חלק בהקמת מקווה טהרה מפואר שיהיה מקווה ראשון בעיר יאס ברומניה בסמיכות לקבר  האדמו"ר הראשון משטפנשט רבי מנחם נחום זי"ע, אביו של הצדיק משטפנשט רבי אברהם מתתיהו זי"ע הקבור בגבעתיים.

הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט, "הזוכים האמיתיים הם כל המצטרפים לקמפיין בכך שהפכו להיות שותפים בהקמת מקווה טהרה על שם האדמו"ר הראשון משטפנשט הקבור בעיר יאס שברומניה".

ההגרלה התקיימה בשקיפות ומול המצלמות על ידי הרב מרדכי לוי, בנוכחות הדיין הרב יחזקאל הופמן שליט"א שפיקח על סדר ההגרלה ואף הוציא בעצמו את שמות הזוכים, כדי לוודא שהכל מתנהל כדת וכדין.

עשרות הזוכים המאושרים הם:

1. מעבד מזון: חנה ישראלי – ירושלים
2. מיקרוגל: חגית כהן – בני ברק
3. מעבד מזון: שמעון דוד יהורם – כפר סבא
4. מיקרוגל: דוב ומלכה שוורץ – חדרה
5. מעבד מזון: ישראלה בן דוב – ראשון לציון
6. מיקרוגל: רחל אלמסי – ירושלים
7. מיקרוגל: אביבה ביטון – ערד
8. מיקרוגל: איילה דרור – קרית גת
9. מעבד מזון: חבצלת מחפוד – דימונה
10. מיקרוגל: הילה עופרה דיין – דימונה

אם גם אתם רציתם להשתתף בהגרלה הגדולה ולקחת שותפות בהקמת מקווה הטהרה הגדול בעיר יאס שברומניה, פנו עכשיו למוקד שטפנשט: 03-579-0303

הפוסט הגרלת הבונוס הראשונה: עשרת הזוכים המאושרים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

לרגל יום השנה ה-135 של הגאון רבי ישעיה ראובן קלינגר זצ"ל, מתפרסמת סקירה מקיפה אודות תולדות חייו בעלון שטפנשט 'באר בשדה' מס' 248 לפרשת כי תבוא.

להלן עיקרי תולדותיו מרומניה וארץ ישראל, עד פטירתו בטבריה, כפי שנלקט ונערך על ידי מכון שטפנשט:

הגאון רבי ישעיה ראובן קלינגר זצ"ל, רבה של ק"ק סיווען חבל מולדובה רומניה

עלה לארץ ישראל ונסתלק י"ח אלול תרמ"ה ומנו"כ בבית העלמין העתיק טבריה

שלום עירי סיווען אדרוש בכל לבבי

רבי ישעיה ראובן נולד לאביו רבי אהרן קלינגר. בימי ילדותו נהג אביו לחדדו בדברי תורה.

גדלותו בתורה זיכתה אותו לכהן כרבה של ק"ק סיווען, בחבל מולדובה רומניה, שם זכה לארגן את החיים הציבוריים באמצעות ארגונים שונים כמו ביקור חולים ותומכי תורה וכו'.

זכר לכך אפשר למצוא בספרו 'מעשה המנורה' שם מזכיר "את שלום עירי סיווען אדרוש בכל לבבי, כי כאשר היתה עבודת הקודש עלי עמוס… להורות להם הדרך אשר ילכו בם והמעשה אשר יעשון, קבלו דברי באהבה לייסד להם חברה ביקור-חולים ותומכי-תורה, החזיקו אותי בכבוד".

עלייתו לירושלים

בשנת תר"כ עלה לארה"ק והתיישב בירושלים, שם המשיך לעסוק בתלמוד תורה ומדי יום ביומו דרש ברבים לשם שמים, כשהוא מתחבב על רבני העיר ועל תושביה ונחשב כאחד מחשובי הרבנים בה.

בשל המצב הכלכלי הקשה בירושלים ובמיוחד מצוקת המים, נאלץ לעזוב את ירושלים עיר הקודש ולעבור לטבריה, וגם שם התחבב על רבני העיר ותושביה.

השד"ר של ארץ הקודש

ברבות השנים, בשל דוחק הפרנסה ששרר בארץ הקודש, נאלץ לצאת כשד"ר להתדפק על פתחי קהילות ישראל בחו"ל, לאסוף כסף לכלכלת הלומדים בישיבות בירושלים ולמען עניי ארץ הקודש, ואגב כך לפרנס את עצמו ובני משפחתו.

רבניה האשכנזים של טבריה, ר' אברהם צבי הלוי, הדיין ר' משה מישל, והדיין ר' זנוויל הלוי מלפנים דיין מראמאן (רומאן), כותבים עליו: "ידידנו עוז נאמן, הרב הגאון המופלג בתורה ויראת ה' חופף עליו, נאה דורש ונאה מקיים, מפורסם שמו הטהור לתפארת, מו"ה ישעיה ראובן, שהיה מאז רב ואב"ד בק"ק סיווען הי"ו…".

גם הרבנים הספרדים של טבריה – ר' רפאל מאמאן, ר' יעקב בולאפי ור' יוסף דוד בולאפי, מסרו לו מכתבי המלצה ואגרות שד"רים.

רבני ירושלים, רבי מאיר אויערבך אב"ד קאליש, רבי שמואל סלנט ורבי יעקב יהודה לעווי כתבו עליו: "הרב המפורסם בתורה ועבודת ה' קאמינא, המקיים את התורה מעוני…".

רבי דוד בן שמעון, מרבני ירושלים: "האי גברא רבא ויקירא אשר מכירו בהיותו במח"ק זה".

הרב אליהו שרהסאהן, מגיד בירושלים עיה"ק ומלפנים רב בקהילות רבות באירופה: "…כבוד הרב הגדול מוה"ר ישעיה ראובן נ"י, שהיה רב ואב"ד לעדת סיווען במאלדאווע, ואח"כ בחר באה"ק איווה למושב לו בירושלים ובארבע ארצות. ובעת שבתו בירושלים היה תורתו אומנותו ולדרוש יום ביומו ברבים בלי שום גמול, ועתה הוכרח להיות נודד לחו"ל. אגלה אוזן ידידי שזה הרב מיקירי ירושלים, כפי אשר העידו עליו גאוני ירושלים".

עמוס המלצות הגיע רבי ישעיה ראובן לאיסטנבול, שם נתקבל בכבוד רב ע"י הרב משה הלוי, החכם באשי (הרב הכולל של יהודי תורכיה) שאירח אותו בביתו ומינה נאמנים לאסוף כספים בין יהודי המקום, למען ארץ ישראל.

ספרו 'מעשה המנורה'

בשנת תרל"ט הוא הדפיס את ספרו 'מעשה המנורה' בעיר קניגסברג. החיבור מכיל דרשות ושירי תפארת בשבחם של בני משפחת רוטשילד, שתרמו למען יהודי ירושלים, קנו חצר ובנו בית חולים ובית מרקחת והלבישו את החולים.

בחיבור מתואר בלשון ציורית ביקורו השישי של השר משה מונטיפיורי בירושלים, כשרבי ישעיה ראובן מתלווה אליהם עם רב נוסף מירושלים להקביל את פני השר וללכת עם פמלייתו לבתי-כנסת שונים בעיר הקודש. "מעשה המנורה" משמש מקור היסטורי לישוב היהודי בירושלים במחצית השני של המאה הי"ט וכן לרבנים מרומניה שעלו לא"י עוד לפני העלייה הראשונה.

ספרו 'כליל תפארת' וספרו 'אבל משה'

בשנים הבאות הוא הוציא לאור את ספרו "כליל תפארת", עליו באו בהסכמה רבנים רבים מהארץ ומחו"ל, ביניהם רבני טבריה רבי אברהם צבי הלוי הראב"ד ומו"צ עיה"ק טבריה, רבי משה מישל דיין ומו"ץ מטיטארע [היא פיאטרא ניאמץ], ורבי שמואל זנוויל הלוי הדיין מראמאן.

הוא חיבר ספר נוסף בשם "אבל משה" – הספד על ר' משה סלופקוביצר מיאס. הספר סודר ע"י רבי נחום אתרוג מצפת, ונדפס בפקודת ממוני כולל רומניה בעיר.

הסתלקותו בארה"ק ומנוחתו כבוד בטבריה

לאחר שנות נדודים בקהילות ישראל בחו"ל חזר רבי ישעיה ראובן לארץ הקודש, ובסוף ימיו ישב בכולל רומניה בצפת.
הוא נפטר בעיר טבריה בי"ח לחודש אלול תרמ"ה, ומנוחתו כבוד בבית-הקברות העתיק בעיר טבריה.

מצבתו נמצאת באזור א' (חלקה ב' שורה 17, מצבה מס' 1160).

לפני מספר שנים נבנה על הקבר מבנה חדש עשוי מלט, עליו הונחה המצבה הישנה, שאמנם מוכתמת מעט אך אותיותיה נצבעו מחדש, ועליה נכתב: פ"נ הרב ר' ישעי' ראובן מסיויען, נ' בש"ט ח"י אלול תרמ"ה תנצב"ה.

כפי הנראה, נישא ר' ישעיה ראובן בשנית, ואז נולד לו לעת זקנתו בנו רבי אהרן שמואל, שהאריך ימים שנים רבות אחריו. הוא נקרא בשם אהרן שמואל על שם שני זקניו, אבי אביו אהרן, ואבי אמו שמואל. רבי שמואל אהרן היה חתנו של ר' מיכל פרומקין, מנכבדי העיר טבריה, והיה מלמד בטבריה. נמנה על חסידי כ"ק האדמו"ר רבי מנחם נחום מבאיאן-טשרנוביץ זי"ע.

הפוסט 135 שנה לרב הקהילה ברומניה שנטש את הכל ועלה לארץ ישראל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..