מסע נוסף של נציגי ה'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' בראשות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א במדינת רומניה, הסתיים לאחרונה בחשיפה בלתי רגילה:

בית העלמין העתיק בבאקוי, שהוזנח במשך עשרות בשנים התגלה מחדש!

ההסתרה וההזנחה

עבור חובבי היסטוריה יהודית וקרובי משפחה מיוצאי העיר באקוי, מהווה התגלית חשיפה יוצאת דופן, במיוחד לאור העובדה שמבקרים בעיר באקוי בעשרות השנים האחרונות, הופנו אך ורק לבית העלמין של המאה האחרונה ולא אל בית העלמין העתיק, שם קבורים ספונים גדולי עולם מהדורות הקודמים. אוהדי בית שטפנשט כבר ידעו לעקוב אחרי ההתפתחויות שדווחו בנושא בהרחבה בעלון 'באר בשדה', כפי שעיניכם תחזנה מישרים.

החשיפה אירעה בקיץ הקודם, 2019, בעקבות התחקות נרחבת של ה'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' אחרי רבניה של העיר באקוי במאות האחרונות ובעקבות הביקור בבית העלמין המתוייר, התברר כי אין זכר לגדולי רבניה מהדורות הקודמים ודווחה גם באתר אהלי צדיקים.

בעקבות זאת, החל לקנן בליבנו החשש שמא אנחנו לא רואים את כל בית העלמין, כפי שקורה ברחבי אירופה, כאשר גויים מספחים לעצמם חלקים מבית העלמין. אבל זה לא היה המקרה.

משכך, ניסינו להעלות השערות נוספות והחלנו להסתובב במקום, לרחרח מסביב ולהבין איך וכיצד נעלמו גדוליה ורבניה של העיר באקוי מבית העלמין שלה.

אחרי לחצים ותחקורים, נשבר הגוי המקומי, שומר בית הקברות והוא הפנה אותנו ל… בית העלמין העתיק שבעיר.

ושם, לגודל הפתעתינו נחשפו קבריהם של גדולי פארה של העיר באקוי ובראשה הגאון הקדוש רבי משה אריה לייב אלטר זצוק"ל, בעל מחבר ספר 'מלחמות ארי', זכותו תגן עלינו.

המצבות הנעלמות

הרה"ג אברהם יעקב סלמון שהשתתף במסע מדווח לנו בפרוטרוט על אשר התרחש:

"זה היה לקראת שעת הצהרים כשנכנסנו לעיר באקוי. שיטוט וחיפוש קצר בין רחובותיה ואנו ביעד הראשון, בית העלמין השוכן ברחוב טולסטוי, בו טמון הגאון רבי בצלאל זאב שפרן, אהל קברו בכניסה לבית העלמין.

אנו נכנסים לתוך האהל, ולראשונה אנו מגלים את סגולת ה'מוטורין' – בנזין, ובעזרת גלון 'מוטורין', אנו משפשפים את המצבה ומגלים את הכיתוב שעל לוח האבן 'מופת הדור והדרו' הם חלק מהמילים שקהילת באקוי הרעיפה על רבה הנערץ והאהוב רבי בצלאל זאב שפרן. בהמשך יש את אוהל קברו של רבי משה כהנא בלאנק ובמרחק מה אהל אמו וזוגתו בנפרד, בצמוד לאהל הרבניות נמצא גם קברה של זקנתי הרבנית ויטא רייזא רוזנברג ע"ה, "מכבדת צדיקים ולומדי תורה, יראת ה' ואוהבת התורה" יכתב בינות לשורות מצבתה הצפופה ועמוסת התוארים והתיאורים.

את קבר בעלה, זקנינו "אשת חבר המנוח רבי אהרן אליהו רוזנברג" לא מצאנו למרות בדיקה מעמיקה בשורות המציבות, גם קברו של רבי משה אריה לייב אלטר וקברו של רבי אהרן שמחה ליבל לא מצאנו, תעלומה.

 

נורה אדומה

זה מדליק לנו נורה אדומה, מדובר בקברי רבניה המפורסמים של באקוי, אין סיכוי שהם נעלמו ואבדו, אנו מתחקרים את הגוי השומר המקומי, שמוליך אותנו לעבר בית העלמין העתיק השני של באקוי, מסתבר שיש עוד בית עלמין שנעלם מעינינו שנים ארוכות, עתה הוא יתגלה במלא יפעתו, ברחוב 'פיקטור אמן', מאחורי בנינים ושבילים ממוקם לו בית העלמין העתיק והענק הזה 'וויק' – ישן בשפה הרומנית, 'וויק' – משמע לא פעיל, 'וויק' אולי זו גם מילה נרדפת למקום שהיה ואיננו, אלא שבמקרה שלנו כל הסטיגמות השליליות והמחשבות הקדומות כמעט ואינם נכונים, בבית העלמין פה ישנם אלפיים מצבות וקברים, שברובם עומדים ונותרו בשלימותם.

כרגיל בכניסתנו לבית עלמין אנו מתחקרים את ה'פאזניק' – השומר המקומי, שמוליך אותנו יחד עם אשתו ה'פאזניקית' לכיוון חלקת הרבנים, אנו הולכים לצד שמאל של בית העלמין, אנו מחפשים אוהל של הצדיק, ומגלים לא אחד אלא שנים. האהל אחד מאבנים אדומות קיים בשלימותו, פרט לגג שקרס, על לוח הקיר נותרו מילים בודדות אותם אנו מצליחים לקרוא בקושי: "…הצדיק…", "…בן הצדיק…", "…מוהר"ר,,,", ",,,סטריא…". כך בדיוק, מילה לא יותר.

אנו מנסים להפעיל את שיטת 'האבן גיר' אך המצב נהיה יותר גרוע, מצבת הסיד מיטשטשת, התעלומה נותרה בעינה, חידה בלתי פתורה, מי הוא אותו 'צדיק בן צדיק' שהעיר סטריא מעטרת את מצבתו, מי הוא אותו גדול שנעלם לנו ברגבי אדמת באקוי?

 

הבקתה הקורסת

אנו ממשיכים עוד כמה מטרים, ולנגד עינינו בקתה עלובה מטה ליפול, מליאת חפצים ורהיטים ישנים, הממלאים את חלל הבקתה. פריחת העצים בעונת הקיץ מקשה על ההליכה הרציפה בינות הקברים. אנו מציצים פנימה, השומר מציע לנו לא להסתכן ולא להכנס לבקתה המטה ליפול, התקרה עומדת לקרוס, וקירות האבן עומדים על בלימה, אבל אנחנו לא משתכנעים.

אנחנו נכנסים פנימה ולהפתעתנו המצבות שלימות וקריאות. הנה אנחנו קוראים את מצבת בנו וחתנו של הרב ליבל, ופתאום המילים נעתקות מפינו, הנה, הנה המצבה שכה חיפשנו:

מצבת ה"מלחמות ארי" הגאון הגדול רבי משה אריה לייב אלטר זצ"ל, נגלית אלינו במלא הדרה, לא יאומן.

זעקת התרגשות ממלאת את החלל, והעיר באקוי על גדוליה וחכמיה כמו קמה לתחיה.

אנו לא מבזבזים זמן יקר, ומצווים על השומר להביא כוח עזר, ולפנות מיידית את כל המחסן ששימש אותם עשרות בשנים.

 

משה אמת ותורתו אמת

אחרי מספר טלפונים לקהילה היהודית ברומניה ומול נציגי הרשויות, הגוי השומר, קוסטיקה, מבין שיש בעל הבית חדש לבית העלמין, והוא עושה ככל אשר אנחנו מצווים עליו.

3 שעות של עבודה פיזית מאומצת, והנה האהל ריק מחפצים וגרוטאות, נקי, מסודר, רק המצבות של גדולי באקוי עומדים כאן עתה בסדר להפליא, חזרה במעט העטרה ליושנה, הושב קמעה כבוד התורה המחולל לרבני באקוי.

עכשיו ניתן לקרוא פרקי תהילים לראשונה מזה עשרות בשנים ולבקש מגאוני העיר שימליצו יושר על כל עוזרי ותומכי האגודה למקומות הקדושים ברומניה ולכל מי שיסיע לשקם את האהל החרב והשבור והמט ליפול.

עוד אנו מתפללים, עיננו בולשות מסביב ולפתע אנו מגלים כי למצבה יש חלק נוסף ועלום בגבה, הכיתוב עליה מרעיד את נימי הלב. "משה אמת ותורתו אמת" זועקת הכותרת ולאחרי אקרוסטיכון שם רבי משה אריה:

"…א'רי שאג בתורת ד' לילות כימים שם, י'גה שביב אשו וגזר אומר מאמרו, ה'עד בנו גורל הצדיק, ד' אמות מגוש עפר מחללי שבת להתרחקה…". הם חלק מהמילים שנחרתו על מצבת הגאון.

 

תגלית נוספת

בעוד אנו מסיימים לנקות את אהל קברו של בעל ה'מלחמות ארי', אנחנו תוהים היכן קברו של ממשיכו ותלמידו רבי אהרן שמחה ליבל, מן השמים ריחמו על כוחותינו הדלים שאט אט עזבונו באותו יום עמוס ומאמץ, ומצבת קברו כמו נגלתה לנגד ענינו במלא הדרה לצד מצבת זוגתו הרבנית בת קדושים, אמנם המצבה נמצאת בכיוון השני לגמרי, מצד ימין של הכניסה, מאחורי ביתם של הערלים המתגוררים כיום בבית העלמין.
והנה לנו עוד תגלית, יום פטירתו לא היה ידוע לנו עד עתה, מתגלה כיום כ"ג תמוז תרס"ב. מענין לציין, כי יום פטירתו של בנו הגאון רבי חיים יהודה ליבל רבה של פיאטרא ניאמץ הוא – כ"ה תמוז, יום הילולת האב והבן קרובים זה לזה מרחק יומים בלבד.

אנו משאירים הנחיות נוספות לגויים המקומיים, ובימים הקרובים אנו מקווים להתבשר על תחילת עבודות השיפוץ במקום ועבודות שיקום אהל רבני באקוי כתפארת המקום שהייתה".

כאן ניתן לראות מכתב תשובה מרתק, מהגאון רבי בצלאל זאב שפרן, רב העיר בקאו, שנחשף לאחרונה

הפוסט חשיפת אגודת המקומות הקדושים ברומניה: בית העלמין העתיק בעיר באקוי הופיע לראשונה ב-שטפנשט..