מאוקראינה לפולין. הושלם מסע הישועות הגדול של מוסדות שטפנשט, מסע שחצה מדינות אוקראינה ופולין, בשבוע האחרון.

"מראות ורשמים שלא נוכל לשכוח לעולם" מסכמים משתתפי המסע בסיפוק גדול.

המסע המיוחד החל בקברו של רבי שלום שכנא, הטמון בפרובישט, אשר ממנו יתד ופינה לסגולה הנודעה בישראל, לשבת של שמחה וישועה.

"כך זכינו לערוך את הסגולה המופלאה הנפוצה בישראל, על קברו של הצדיק עצמו, כפי שמקובל בחצרות החסידים: מי שרוצה לזכות לשבת שמחה, שידבר מזקני הגדול רבי שלום מפרובישט זצוק"ל. במשך שעה ארוכה שחנו אודותיו על קברו הקדוש והיה זה מרגש במיוחד".

משם המשיכו נוסעי המסע לפאסטוב, לקבר רבי אברהם המלאך, "שם הרעשנו שמים בתפילות על נכדי הצדיק בית שטפנשט וכל בית ישראל, שיצליחו בכל מעשיהם".

משם הגיע המסע לז'יטומיר, לאירוח כיד המלך בשבת קודש. "היה זה שבת מעין עולם הבא, אי אפשר לתאר את ההתרגשות ואת השמחה, שבקעה רקיעים. צריך גם לומר כמה מילים על המקום ועל האירוח, שהיה מפואר והוכן במיוחד לכבודינו".

משם המשיכו נוסעי המסע למז'יבוז' לקברו של מרנא אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש ומשם לברדיטשוב לקברו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב. "קבר הבעל שם טוב, קבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מה אפשר להסביר? הקדושה הורגשה בחלל האוויר, התפילות וההשתוקקות הבעירה את לב כל המשתתפים" הם מסכמים.

משם המסע המשיך ללבוב, "בלבוב פקדנו את בית העלמין בו טמון רשכבה"ג החכם צבי, שלדאבונינו נחרש לחלוטין ורק מצבה שהוקמה על ידי ארגון אהלי צדיקים גדר אבות של הרב ישראל מאיר גבאי נשארה שם לזכרון".

משם המשיכו הנוסעים לעיירה הקדושה בעלז, לקברם של צדיקי חצר הקודש בעלז. ומשם פנו נוסעי המסע למעבר הגבולות של אוקראינה פולין והגיעו לליז'ענסק, "היינו מראשוני הפוקדים את קבר רבי אלימלך מליז'נסק, ביום ההילולא הראשון באדר א', היתה זו זכות מיוחדת להשתתף בהילולת הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק, בכ"א אדר א', בשעה שרוב ככל הפוקדים מגיעים בכ"א אדר ב'. הרעשנו תפילות ובקענו רקיעים לישועת הכלל והפרט ובטוחים אנו כי בוודאי ניוושע".

המשתתפים מסכמים  ומאחלים שנזכה ש"זכות הצדיקים תגן עלינו וימליצו טוב בעדנו, לטוב לנו עד עולם"!

הפוסט רשמים מסע הישועות חוצה המדינות אוקראינה-פולין בצל ההילולא של הרה"ק מליז'נסק זי"ע הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מאוקראינה לפולין. אחרי הכנות קדחתניות, מסע הישועות הגדול של מוסדות שטפנשט יוצא לדרך, לפקוד את קברי הצדיקים במסע חוצה מדינות באוקראינה ובפולין, החל מיום חמישי ועד יום שני – ט"ז-כ"א אדר א'.

המסע המיוחד יכלול שורה של שיאים מרתקים בפני עצמם, כאשר את ליל שישי יבלו משתתפי המסע בקברו של המלאך הקטן, רבי שלום שכנא, הטמון בפרובישט.

תהיה זאת הזדמנות מיוחדת לערוך את הסגולה המופלאה הנפוצה בישראל, על קברו של הצדיק עצמו, כפי שמקובל בחצרות החסידים: מי שרוצה לזכות לשבת שמחה, שידבר מזקני הגדול רבי שלום מפרובישט זצוק"ל.

משם ימשיכו נוסעי המסע לפאסטוב, לקבר רבי אברהם המלאך, משם לז'יטומיר, לאירוח כיד המלך בשבת קודש.

משם ימשיכו נוסעי המסע למז'יבוז' לקברו של מרנא אור שבעת הימים, הבעל שם טוב הקדוש ומשם לברדיטשוב לקברו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

משם המסע ימשיך ללבוב, לבית העלמין בו טמון רשכבה"ג החכם צבי ועוד ומשם לעיירה הקדושה בעלז, לקברם של צדיקי חצר הקודש בעלז.

משם יפנו נוסעי המסע למעבר הגבולות של אוקראינה פולין ויגיעו לליז'ענסק, להשתתף בהילולת הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק, בכ"א אדר א'.

זכות הצדיקים תגן בעדנו, אמן!

ההרשמה עכשיו: 03-679-0303.

הפוסט מאוקראינה לפולין: מסע הישועות אצל המלאך הקטן ואצל הרבי הגדול הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

אוקראינה. המסע המרגש והסוחף של מוסדות שטפנשט, 'מסע חוצה אירופה', שהחל ברומניה לרגל הילולת האדמו"ר הראשון משטפנשט, המשיך למולדובה, טרנסניסטריה והגיע לסיומו באוקראינה, רושם שיא חדש בתפילות ואירוע מיוחד בקבר סנגורן של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע.

במעמד המיוחד גם התקיימה ההגרלה הגדולה על הסכום המיוחד בסך 3,000 ש"ח והזוכים המאושרים הם:

1. זנזורי בוטניק מכפר הס
2. קובי פרץ מירושלים

לאחר מכן, בהשתתפות רבני המשלחת, הועברו אלפי השמות שביקשו שיוזכרו על קבר הצדיק, תוך תפילה משתפכת של המשתתפים ושירה נרגשת.

הרגעים המיוחדים בקבר הצדיק מברדיטשוב, בו התקיימו ההגרלות המרגשות, בהשתתפות הגאון רבי נתן נטע לנדמן שליט"א אב"ד חולון, תועדו במצלמה של אחד המשתתפים ומתפרסמים בזאת לרווחת הציבור, שביקש לשמוע את הקולות.

צפוי בתיעוד המיוחד ותגלו את כל מה שהתחולל במקום המקודש!

הפוסט מסע חוצה אירופה מגיע לשיאו בברדיטשוב • צפו בתיעוד המיוחד של ההגרלה הגדולה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

ההכנות הולכות ונשלמות לקראת צאת 'מסע חוצה אירופה', בדרך אל ציונו של האדמו"ר הראשון משטפנשט בעיר יאס שברומניה, לרגל יומא דהילולא קדישא.

לפי התכניות, המסע יתקיים בהשתתפות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט והרב נתן נטע לנדמן שליט"א רב אב"ד חולון ויחלוף בין המדינות הבאות בס"ד: מולדובה, טרנסניסטריה, רומניה ואוקראינה.

תכנית המסע כדלהלן:

יום ג' – י"ב כסלו:
נחיתה בבוקרסט.
גאלאץ, ציון בעל הייסורים הראי"ה מאדז'וד

יום ד' – י"ג כסלו:
יאס, התארגנות בבית המלון.
הרלאו, קבר הנסתר רבי חיים איציקל אייזקסון
בוטשעטש, קבר הצדיק רבי אליעזר וואלף מבוטשעטש ובנו בעל היד יוסף
שטפנשט, קבר הרה"ק רבי שלום תאומים, רבני שטפנשט, גבאי הצדיק, אוהל הצדיק שפונה

אור לי"ד כסלו:
יומא דהילולא רבא וסעודת הילולא

יום ה' – י"ד כסלו:
יום ההילולא
תפילת רבים בקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט
קבר כ"ו גאוני וקדושי יאס
קבר נרצחי הפוגרום הי"ד
קברי אחים קדושי
פאפריקאן הי"ד
אוהלי הצדיקים מפודולואי, בוהוש, ווארמן, רבינוביץ זי"ע

ליל שישי בסאדיגורה, ציון הסב"ק מרוזין ובניו האדמו"רים

יום ו' – ט"ו כסלו:
מז'יבוז', תפילת שחרית בהיכל הבעל שם טוב ותלמידיו הק'

שבת – ט"ז כסלו:
אומן, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב, הכנה לשבת, הפרשת חלה המונית
סיור בגן סופיה, שוק אומן
סעודת שבת כיד המלך במלון הפאר החדש 4 כוכבים

מוצשב"ק:
סעודת מלווה מלכה עשירה כולל ריקודים ותפילות

יום א' – י"ז כסלו:
פרוהובישט, קבר רבי שלום שכנא הגדול
ברדיטשוב, קבר סניגורן של ישראל
פאסטוב, קבר רבי אברהם המלאך
נחיתה בתל אביב

ברוך בואינו לשלום בארה"ק!

לפרטים והרשמה, לחצו: כאן.

הפוסט "אצלי פועלים ישועות בנקל": הכנות אחרונות לקראת מסע ההילולא של האדמו"ר הראשון שליט"א ברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון 'סגולת שלום', שעוסק בהפצת תורת הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט זצוק"ל משרטט קווים לתולדותיו, תורותיו, הנהגותיו ותקופתו, תחת הכותרת של סגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם: סדר הנהגות עם ציונים וביאורים, וסקירה מרתקת על רבו הגדול הרה"ק רבי גדליה מליניץ, מתלמידי הבעל שם טוב הק', זיע"א.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט בשביל מה נברא העולם? עלון 'סגולת שלום' פר' מקץ מס' 11 • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

העלון הפופולרי 'סגולת שלום' מגיש את העלון ה-6 בסדרה, עלון שעוסק בתולדות הרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט ותקופתו, וסגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם עם סיפור מרתק אודות תולדותיו והריקוד המיוחד של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב באמצע הרחוב.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט מדוע רקד הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ברחוב? עלון 6 בנושאי שלום ושמחה • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגה"ח רבי מנחם מענדל חכם זצ"ל

רב בגאלאץ ברומניה ואב"ד אור עקיבא בארה"ק

נסתלק כ"ד מר-חשון תשס"ז ומנו"כ באור עקיבא

הגה"ח רבי מנחם מענדל חכם זצ"ל נולד בא׳ דר״ח אלול תרפ"ט, בעיר גאלאץ שעל נהר הדנובה ברומניה, להוריו הגה"ח רבי משה לייב זצ״ל, שו״ב וש״ץ בקהילת גאלאץ, ולאמו הרבנית מרת שלימה ע״ה, בת הגאון הצדיק הקדוש רבי אברהם דוד אדלשטיין זי״ע, שנקרא בפי כל בשם 'רבי דודאלע'.

רבי מנחם ספג משחר ילדותו מקדושתו של הסבא רבי אברהם דוד כפי שמספר בעצמו:

החינוך הנכון של תורה ויראת-שמים, הכנסת-אורחים מכל הלב ודלת פתוחה בפני כל עני ורש, שמירת המצוות בכל חומרתן, והעיקר להיות טוב לה׳ ולבני אדם (כמו שנאמר לגבי שמואל הנביא) – הכל בא לנו כירושה וכציווי מסבא וסבתא…

ואותי במיוחד קרבני סבא, כבוד שם תפארתו, ולימדני כל התורה כולה!

סבו הצדיק רבי אברהם דוד היה מוכר בגאלאץ כאיש צדיק וקדוש הדומה למלאך ה׳, עזר תמיד לעניים ואסף עבורם צדקה בקדושה ובטהרה.

לימים העיד רבי מנחם מענדל על עצמו כי מה שקנה בנפשו באותם זמנים מוקדמים בצל הסבא, נתן לו כוחות ותעצומות לכל ימיו.

כשאך מלאו לו עשר שנים, הביע את רצונו לקום ולנסוע ללמוד תורה בישיבתו של הגאון האדיר רבי יהודה ליב צירלסון זצ״ל הי״ד, גאונה של רומניה ואב״ד קישינב, אולם הדבר נמנע ממנו עקב פרוץ המלחמה.

באותה עת ישב על כסא הרבנות בגאלאץ אב בית הדין, הגאון הצדיק רבי אברהם יעקב דרברמדיגר זי״ע, נין ונכד של קדוש ה׳ הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי״ע, ואף ממנו זכה רבי מנחם לקרבה יתירה.

העיר גאלאץ התברכה בקהילה מפוארת בת כעשרת אלפים יהודים, והחזיקה כעשרים וחמישה בתי-כנסת מפוארים, מבחר בתי-ספר יהודיים, ואף בית-חולים יהודי.

היו בה בו זמנית שלושה רבנים ועשרה שוחטים. הרבנים שכיהנו בה באותה עת היו הרב הראשי הגה"צ רבי יעקב מרגליות זצ״ל, האב״ד הרב הגאון רבי אברהם דוד אדלשטיין – סבו של הרב מנחם זצ"ל, ורב נוסף – הגה"צ רבי יצחק שפירא זצ״ל (עליו כתבנו בבאר בשדה גליון 198).

בהיותו בן שלוש-עשרה, הטיל הסבא רבי אברהם דוד אדלשטיין על רבי מנחם מענדל את תפקיד כתיבת מגילת הגט בבית-הדין בגאלאץ.

בתחילת שנת תש״ה, עם שקוט גלי המלחמה, נסע רבי מנחם מענדל לעיר קלויזנבורג שבמדינת טרנסילבניה (שהיתה שייכת לרומניה), כדי ללמוד תורה מפי הגאון האדיר רבי אברהם שלמה כץ זצ״ל, "הרב דריסקיווע", לימים אב"ד דקריית סאטמאר בבני ברק, שהיה בקי נפלא בכל מכמני התורה ובפרט ב"שולחן ערוך" "חושן משפט". בכל דין תורה שהתעורר באותם ימים בין איש לרעהו, היה מביאים את הרב מריסקיווע, והוא היה פוסק בחכמתו הרבה ובדעת תורה, וכאשר פסק כן היה ועל פיו ישק הכל.

על שנות לימודו אצל הרב דריסקיווע כתב הרב מנחם זצ"ל בזכרונותיו:

"אצלו ראיתי, היכי דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי (בבא בתרא עד.) כלומר, ראיתי אצל הגאון הקדוש הזה שהוא מחבר רוחניות וגשמיות יחד, והכל לשם שמים, ועושה מחומר צורה כאחד מצדיקי הדור הקודם. פסק כל מידי דאיתא בשאלה, בבחינת 'כל הדבר הקשה יביאון אליו'. הוא פתח ישיבה בעיר קלויזנבורג וקרא לישיבה 'מוצל מאש', וקניתי אצלו יד בתורה ויסוד לכל החיים".

ברבנות שאץ (סוצ'אבה)

בשנת תש"ח, לאחר שלוש שנות שהותו בקלויזנבורג, היה רבי מנחם מוסמך כרב, שו״ב, סופר, מוהל וש״ץ מומחה.

הוא נקרא לכהן כרב בעיר ואם בישראל סוטשאווא-שאץ, לשרת בקודש ולהנהיג את הקהילה. עד לפני המלחמה נודעה העיר שאץ כעיר ואם בישראל, עיר הולדתו של הגאון העולמי רבי מאיר שפירא זצ״ל, אב״ד לובלין; עיר בה כיהן כאב״ד, הגאון האדיר רבי משולם ראטה זצ״ל, לפני היותו אב״ד בעיר טשרנוביץ, ועוד.

היו בה הרבה תלמידי-חכמים גדולים בתורה ובמעשים-טובים, והוא התקבל על ידם בשמחה ובסבר פנים יפות. עד מהרה התחיל למסור בה שיעורי גמרא, ועלה ונתעלה בד בבד עם ניהול ענייני הקהילה.

בשנת ה'תש״ט הקים את ביתו עם בת תלמיד-חכם וירא-שמים גדול, הרה"ח רבי נפתלי בוימן זצ״ל מהעיר הסמוכה ראדוביץ.

ברבנות גאלאץ

לאחר שתי שנות כהונה בשאץ, נקרא בחודש תמוז תש״י לכהן כרב בעיר מולדתו גאלאץ.

העיר היתה זקוקה אז לחיזוק רוחני, ורבי מנחם נאות לקחת על עצמו את התפקיד. תפקיד זה היה כרוך בסיכונים רבים, כיוון שהאזור היה נתון לשליטת הקומוניסטים, והיה צריך לעשות הכל בחכמה ובתבונה בכדי שלא להמציא להם סיבה שתאפשר להם להשליכו לבית-הסוהר.

מתוקף תפקידו כרב היה עוסק רבות בסידור קידושין. החופות היו נערכות בבית-הכנסת ענק, שנקרא בית-הכנסת של הפועלים, בניין גבוה מאד המכיל כשמונה-מאות מקומות ישיבה ועוד שתי קומות לנשים. כן היה עוסק בסידור גיטין כפי הצורך, גם במקרים קשים ומסובכים. היה מקרה, למשל, של פועל שהיה צריך לסדר לו גט וכיוון שלא יכל להגיע בשעות היום עשו זאת בשעת לפנות בוקר, כשעל אף אי הנוחות נעשה הכל כדת וכהלכה, במתינות ובישוב הדעת, בצירוף ילחט"א הגה״צ רבי טוביה אריה טוביאס שליט"א, לימים דיין בקריית ויז'ניץ בב"ב.

תפקידי הרבנות כללו גם טיפול בקבורת מתים וחסד של אמת. גם במזג האוויר הקר שהגיע לפעמים עד לשלושים מעלות מתחת לאפס.

שמירת התורה והמצוות ברחבי העיר היתה כרוכה בקשיים רבים. היה צורך להאבק על חינוך הילדים ועל אי הליכתם לבית-הספר בשבתות. לצורך כך היה צורך לשחד שוב ושוב את הנוגעים בדבר, אך הכל היה כדאי למען שמירת שבת-קודש. כמו כן ענייני הטהרה בעיר עליהם היה צריך למסור את הנפש. כרב ומנהיג הקהילה, עסק הרב חכם גם בענייני צדקה למען עניי העיר. הוא היה מסתובב בעצמו בחנויות ואוסף את נדבותיהם של בני העיר, ומזכה אותם במצוות הצדקה.

לציון ברינה

תוך כדי הפעולות הרבות בהנהגת הקהילה ותיקונה, עשה הרב מנחם מענדל גם פעולות למילוי משאלתו הנכספת לעלות ולחונן את ארץ הקודש. לאחר פעולות רבות שנתקלו בקשיים עצומים, הגיעה הבשורה על אישור יציאתו מהארץ. היה זה מספר ימים לפני ראש-השנה תשכ"ד. ביום שישי, כ״ד אלול תשכ״ג, טסו הרב ומשפחתו מבוקרסט לווינה, שם שבתו את השבת בשירה ובזמרה ובתשבחות לה׳ יתברך שהוציאם מהגלות הקומוניסטית.

בהגיעו ארצה התישב תחילה בבני-ברק בשיכון ו׳_, ומיד החל במסירת שיעורי תורה בבית-הכנסת האשכנזי ובבית-הכנסת פרדי, וכן מסר גם שיעורי חיזוק לציבור הנשים. זמן קצר לאחר מכן נקרא לכהן כרב בשכונת קרית-ישראל בגבעת-שמואל, שכונה של עולי בסרביה – רומניה, שבית-הכנסת שלה נקרא על שמו של הגאון הקדוש רבי יהודה ליב צירלסון זצ״ל הי״ד "היכל-יהודה". במסגרת זו פעל הרב מנחם מענדל רבות להביא דבר ה׳ לכל ילדי בתי-הספר הכלליים, הוא הצליח להיכנס ללב התלמידים ולקשור איתם קשר נפשי וכך הצליח להחדיר בהם אמונה בבורא עולם, ורצון לקיים את מצוותיו. כך הנחיל את ערכי היהדות כמו שבת קודש, מועדי ישראל, ועוד, לילדי-ישראל מגיל הגן ועד לגילאים הבוגרים, כך שאור התורה הופץ על ידו בכל פינה ופינה.

לאחר אחת-עשרה שנות כהונתו ופעולתו ב"קרית-ישראל" שב"גבעת שמואל", נקרא לכהן ברבנות ביישוב "אור עקיבא", וכפי שכתב על עצמו, נתקיימו בו דברי התנא בן עזאי: (יומא לח.) בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה, אפילו כמלוא נימא".

"ברוך השם שמצאתי חן בעיני העם, וכולם הסכימו פה אחד שזה האיש שיכהן כרב וכאב״ד בקהילה" כותב הרב חכם, וממשיך בתיאור הסיעתא דשמיא שליוותה אותו: "מאז בחירתי באור עקיבא, דייקתי לכבד כקטון כגדול, וחברתי חמישים ואחד מנהגים, שהנהגתי באור עקיבא לטובת התושבים, הנה הם מפארים את ספרי "במדבר דברים", וחלק ג׳ של שו״ת "זהב מנחם"".

ביום כ"ד מר-חשון תשס"ז נסתלק לבית עולמו ומנוחתו כבוד בעיר בה כיהן כרב, אור עקיבא.

הפוסט גאלאץ, רומניה: הרב שהצליח לברוח מרומניה הקומוניסטית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגה"ח רבי משולם פייבוש ווארמהן זצ"ל

רב בפאלטישאן ויאסי

הגה"ח רבי משולם פייבוש ווארמהן זצ"ל נולד בשנת תרי"ד לאביו – רבה של פאלטישאן הרה"ח רבי יעקב יצחק מזבאריז, בן רבי יוסף יהושע מבאטשאטש-  בנו של רבי יצחק מקאנסטאנטין וחתן דודו הגה"ק רבי אברהם דוד מבאטשאטש זי"ע בעל "דעת קדושים". אמו מרת שרה ע"ה היתה בתו של הרה"ק רבי יוסף יוסקא מלאשקאוויץ – חתנו של הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן ובנו של רבי שמשון מאוזיראן, שהיה בנו של רבי משולם פייבוש מזבאריז בעל "יושר דברי אמת" וחתן רבי יוסף יוסקא בן רבי אריה לייב מוואלטשיסק. יחוסה של משפחת אמו מגיע לגדולי עולם כמו:  רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי א"ל מוולוטשיק, רבי משה חיים מקראסני, רבי נחום מטשרנוביל, רבי פנחס מקוריץ, רבי ליבר הגדול מברדיטשוב, רבי שמשון מאוסטרופולי, ועוד.

הגה"ח רבי משולם פייבוש זצ"ל נקרא על שם זקינו מצד אמו, הרה"ק רבי משולם פייביש מזבאריז זצוק"ל בעל הספר הק' "יושר דברי אמת".

על תפקידו של אביו בפאלטישאן

בהגיעו לפרקו נלקח כחתן בביתו של הרה"ח רבי לוי יצחק מניגרשט, חתנו של רבי פנחס דרברמדיקר מניגרשט [חתן רבי ישעיה יהודא לייב, חתן רבי אריה לייב מוואלטשיסק] ובנו של הרה"ח רבי דוד שמואל.

בשנת תרמ"ה, עם הסתלקותו של אביו הגדול הרה"ח רבי יעקב יצחק זצ"ל, עלה רבי משולם פייביש על כסאו וכיהן ברבנות העיר פאלטישאן. לאחר מספר שנים התמנה כרבה של יאסי.

רבה של יאסי

בשנות רבנותו ביאסי, הקים בה רבי משולם פייבוש מרכז חסידי גדול. גולת הכותרת של מפעליו היתה הקמת ישיבת "יד אהרן" ביאסי, ישיבה אשר בנשיאותה עמד רבינו האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע, ואיתו אחיינו הרה"ק רבי מנחם נחום מאיצקאן.

על קריאה מיוחדת למען הישיבה, שהתפרסמה ב"אידישע וויסנשאפט", חתומים חברי הנשיאות העליונה של הישיבה: הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט זי"ע, הרה"צ רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן, רבינו רבי משולם פייביש וואהרמאן מיאסי, ועוד מנשיאי הישיבה: בנו הרה"ח רבי יעקב יצחק ווארמהן, ועוד.

למען ישיבת שטפנשט

במכתב זה, שנכתב בשפת האידיש, קוראים הרבנים לאחינו בני ישראל לבוא לעזרת הישיבה, והם מפרטים את חשיבותה הרבה:

אחד הדברים החשובים שהתרחשו בשנים האחרונות בחיי היהדות בארצנו, הוא הקמתה של הישיבה ביאסי, שהוקמה למען יוכלו צעירי הצאן לקנות דעת ויראת אלוקים. בישיבה זו לומדים למעלה ממאה בחורים ממשפחות עניות בתנאי פנימיה מלאים ומעולים, ולא רק שזו היא הישיבה היחידה ברומניה העתיקה אלא שהיא הישיבה הטובה ביותר בכל הארץ. בישיבה זו יש את התוכנית הלימודית הטובה ביותר לקניית תורה וחכמה, ובעיקר משקיעים בה בחינוך הנערים לתורה ויראת-שמים ומידות טובות, כדי שיקום ויפרח ממנה דור דעה.

בהמשך הקריאה הם מפרטים את המצב הכלכלי הקשה בו נתונה הישיבה, כשעליהם לעבוד קשה למען החזקתה, ההוצאות בהחזקת הנערים על כל הצטרכויותיהם מרובות מאד, ובפרט בזמנים הקשים בהם אנו מצויים.

אך על אף שההוצאות גדולות בהרבה מההכנסות, אין הדבר עוצר אותנו, אסור לנו לעמוד ולעצור את האידיאל כי מטרת קיום הישיבה היא קדושה וגבוהה וחזקה יותר מכל האינטרסים. חייבים ללחום בכל הכוחות בכדי שהישיבה תמשיך לתפקד, ולשם כך צריכים אנו את עזרת ידידינו. משום כך, אנו פונים בזה לאחינו היקרים בעלי רגשות עמוקים לתורה, שאבות אבותינו מסרו את נפשם עליה מרוב יקרתה, ומבקשים שכל אחד ואחד ירתום את עצמו ויתחייב לשלם כל חודש או שנה בכדי לתמוך בישיבה היחידה ברומניה הישנה. ובזכות התורה הקדושה תוושעו בכל הברכות ושנים טובות, בני חיי ומזוני רוויחי והצלחה גדולה!

נמלט ברגע האחרון מידי הנאצים

בשנות השואה ניצל רבי משולם פייביש בנס מידיהם של הנאצים, לאחר שבפוגרום שנערך ביאסי  נמרטו זקנו ופאותיו. רבינו הסתלק לבית עולמו בשנת תש"ז, ואת מקומו אחריו מילא בנו הרה"ח יעקב יצחק. לאחר הסתלקותו רצתה זוגתו לעלות לארץ הקודש, אולם נפטרה בדרכה בבוקרסט בשנת תש"י. בנו רבי יעקב יצחק עלה לארץ הקודש והיה רב בתל-אביב. חלק מצאצאיו נרצחו בשואה וחלק אחר זכה להינצל לחיים.

הפוסט פאלטישאן, רומניה: הרב שנמלט ברגע האחרון מידי הנאצים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגאון רבי שמחה יונה האלין זצ"ל, נולד בשנת תרי"ד באודעס לאביו מוה"ר חיים אריה, שמוצאו מפולין, מגזע ה"תוספות יום טוב", המיוחס דור אחר דור לרבינו גרשום מאור הגולה ולמעלה בקודש.

בהיותו כבן י"ב שנים נפטר עליו אביו הגדול בהותירו אותו יתום מאב, אך הילד שמחה יונה לא נפל ברוחו, והתחזק בלימוד התורה ובדרכי החסידות ועבודת ה'.

למעלה משישים שנה לאחר הסתלקות אביו הגדול, הוציא לאור את הכתבים שהשאיר אחריו ובהם דרושים ופירושים על התורה ומאמרי חז"ל, הדברים נדפסו כחלק "תורת חיים" מספריו "קול שמחה", ובהקדמה הוא מעיד כי הדברים הללו הללו הינם בבחינת שארית הפליטה וכי לאביו זצ"ל היו שם ויד בקבלה ובחכמה, בינה ודעת.

בתוך ספריו מזכיר הרב המחבר את שני אחיו: אחיו המו"מ ר' ישכר דוב היושב באמריקה, מוזכר לטובה על כך ששלח לו מעות לעזר בהדפסת ספריו; ואחיו ר' משה, עליו כותב רבי שמחה יונה בסוף ספרו "קול שמחה" – דברי חכמים וחידותם, כי ביום א' דראש השנה תרע"ו, יצאה נשמתו בטהרה בבית-המדרש בעת התפילה, ולא השאיר אחריו בן או בת, והמחבר מקדיש צדקה לטובת נשמתו.

באותה תקופה, זכה לראות בעיניו שלושה מכתבים כתבי ידי קדושים זי"ע:

א, מכתב כתב יד קודש של הבעש"ט זי"ע, שכתב לתלמידו הקדוש והטהור בעל ה"תולדות יעקב יוסף" זי"ע;

ב, מכתב שכתב כ"ק הרה"ק רמ"מ מפרימישלאן זי"ע אל מרן הבעל שם טוב זי״ע;

ג, מכתב שכתב הרה"ק רבי לייב שרה'ס זי"ע להרה"ק ר' דובער מגיד מישרים מראווני זי"ע [המגיד ממעזריטש].

המכתבים שנתפסו בעת מאסר הרה"ק מרוז'ין

וכך כותב על כך רבי שמחה יונה זצ"ל על מכתבים אלו, המובאים בסוף ספרו "קול שמחה": "ב"ה קריאת המכתבים הקדושים האלו עשו רושם גדול בליבי, ויהי רצון מבעל הרחמים והרצון, כאשר זכיתי לראות בעיני כתב יד קודשם בעוה"ז, כך אזכה לראות פני קודשם בעולם הבא. כתבים אלו היו טמונים וגנוזים אצל אדמו"ר הקדוש והטהור רבי ישראל מריזשין זי״ע.

ובעת שנתפס הקדוש, כידוע, נתפסו גם המכתבים האלו ונשארו בגנזי המלך, וכעת על ידי סיבות שונות נתגלגלו לבוא. והעתקתים אות באות לידי ישראל, והמה עדיין חתומים בחותם 'גאבערנאטיר' לזכות בהם את הרבים, כי מקום הניחו לי שכבר נדפסו בשנת תרפ"ג ל"ג מכתבים קדושים מהנ״ל, ושלושה מכתבים אלו לא ראה המדפיס.

זובח תודה יכבדנני

בהיותו נמנה על משפחת רבנים ושובי"ם, למד רבי שמחה יונה את מלאכת השחיטה וקנה לו שם טוב באומנות זו. במהלך השנים העמיק חקר בעניינים אלו והוציא לאור את ספריו "קול שמחה" בענייני שחיטה.

בשנת תרל"ח, בהיותו כבן כ"ד שנים, התמנה כשו"ב בק"ק וואלנטירין שבבסרביה רומניה, תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים כשהוא הופך ל'יחיד מומחה' בעניין ומוסר את נפשו על טהרת השחיטה.

מכבד את ה' מגרונו

כנהוג בימים ההם, היו ממנים את השו"ב גם לחזן. רבי שמחה יונה שימש שנים רבות כבעל-תפילה בימים-הנוראים, והיה מיטיב לעורר את לב המתפללים.

הוא נהג להתפלל בהתלהבות ובכל הכוח, כשנכדיו עומדים סביבו ומתפללים ומסייעים לו בנוסח התפילות.

בדרכי החסידות והנהגותיהם

רבי שמחה יונה היה קשור בכל נימי נפשו לתורת הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים. בריש כל ספריו מביא המחבר מאמר הנובע ממקור קדוש מרנא הבעל שם טוב זי"ע. בשנת תרע"ב, בהיות לו עת צרה, נסע לטאבריטש להשתטח על קברי תלמידי הבעל שם טוב.

כנהוג בחוגי השו"בים מחצרות החסידים, שימש הספר "שמלה חדשה" כמקור עיקרי ויחידי לחזור בו כל דיני השחיטה ובדיקה. רבי שמחה יונה נהג אף הוא כן, ואף בנה את סדר השו"ת בספריו על פי סדר ה"שמלה חדשה". במקומות מסויימים שיש שינוי קל מהסדר של ה"שמלה חדשה", הוא כותב: "מה שכתב כאן ב'שמלה חדשה' כבר כתבתי לעיל וכדומה". כמו כן הוא מיישב קושיות ותמיהות של כמה אחרונים על ה"שמלה חדשה", וכותב: "ולפי זה וודאי נכונים דברי מרן השמלה חדשה".

בסעודות שבת-קודש שערך בביתו, היה נוהג לספר בסילודין סיפורי צדיקים מהבעש"ט הקדוש ותלמידיו. בספרו "תורת חיים" הוא מביא גם דרושים ומאמרים מתלמידי הבעש"ט ומעשה נפלא מהרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז זי"ע בעת ששבת אצל הרה"ק רבי לוי יצחק זי"ע בבארדיטשוב. כמה פעמים הוא מביא בספרו הנהגות בענייני שו"ב שתיקן הרה"ק מאפטא זי"ע, ובספרו "דברי חכמים וחידותם" הוא מביא תשובה ארוכה מהרה"ק רבי שניאור זלמן זי"ע בעל התניא, והוא מבאר שם את דבריו אחת לאחת.

ברבנות וואלאנטירין שבבסרביה הרומנית

לאחר עשרות שנים בהן שימש כשו"ב, רצו בני קהילת וואלאנטירין למנותו עליהם כרב, אולם בענוותנותו כי רבה סירב למינוי הרשמי לכך. אולם בני הקהילה שהעריכו את דמותו וקיבלו דעתו, היו מתייעצים איתו ושואלים אותו רבות בהלכה, ומינו אותו עליהם כרב ומו"צ. בתפקידו זה היה מוכיח את צעירי העיירה לבל ינטו אחרי משאות שווא ומדוחים.

פעם אמר להם בדרך של תוכחת מסותרת וחיבה מגולה: "היזהרו לילך בדרך התורה, שאם לאו, הרי לא תבואו אלי לשואלני כהלכה, ומה אעשה בתפקידי כמו"ץ?!"…

כמו כן המשיך לדאוג לענייני טהרת השחיטה וקיום הלכותיה בדקדוק, הוכיח תוכחות ותיקן תקנות לשמירת גדרי הקדושה והטהרה.

הסתלקותו הפלאית

רבי שמחה יונה נסתלק מהעולם בין כסה לעשור, בליל שבת-שובה, ה' תשרי תרצ"א, בהיותו בן ע"ו שנים. ומסופר כי בערב שבת שובה תרצ"א, ביקש לסעוד את סעודות השבת יחד עם כל בני המשפחה בבית בנו ר' חיים אריה. בערב שבת קרא לכלתו מרת מרים, אלמנת בנו ר' יהודא יצחק, ואמר לה כי לאחר פטירתו מן העולם הוא מוסר לה את חלקו בטחנת הקמח. את תפילת מעלי שבתא התפלל כמנהגו בכל כוחו, ואחר כך ישב לקיים את מצוות סעודת שבת בצוותא עם כל בני המשפחה. במהלך הסעודה ניגש אל חלון הבית ואמר 'גאט איז אמת', 'גאט איז אמת', כשהוא נפרד מהשמים והארץ. לאחר הסעודה שכב לנוח ואמר שאינו חש בטוב, ושנה שוב ושוב פעמים רבות על המשפט 'גאט איז אמת', עד שיצאה נשמתו באמת. הלווייתו התקיימה ביום ראשון בהשתתפות כל בני העיירה, שחיבבוהו מאד, ונטמן בשם טוב בבית-החיים בוואלאנטירין ברומניה.

וכך כתב עליו לאחר פטירתו הרב יוסף שמעון פאללאק בירחון התורני 'בית ועד לחכמים' (חשוון תרצ"א):

"אחד מבני חבורה איננו, בליל שבת שובה נפטר הרה"ג המפורסם בצדקתו, זקן שקנה חכמה מו"ה שמחה יונה בן פייגא עדיע זצ"ל שו"ב ומו"ץ דעיר וואלאנטירין (בסרביה) בן ע"ו שנה. – כפי שמודיע אותנו חבר המערכת משם, התפלל הנפטר בליל שבת עוד בכל כחו וקיים עוד מצות סעודת שבת, ואחר גמר הסעודה נתעלף ושנה פעמים אין מספר 'גאט איז אמת' 'גאט איז אמת' 'גאט איז אמת' ויצאה נשמתו באמת".

מצבתו חיה וקיימת

במלחמת העולם השניה ברח נכדו של רבי שמחה יונה לרוסיה, ונשאר שם מאחורי 'מסך הברזל' המסוגר. חבל בסרביה-רומניה, בו שכנה העיירה וואלאנטירין, נכבש בשנת תש"ה ע"י הצבא הסובייטי וסופח לברית-המועצות.

כעבור כארבעים וארבע שנה, כשחזר הנכד לוואלאנטירין לחפש את הציון של זקינו, חזה בדבר פלא: בעוד כל בית-החיים הוותיק הוחרב בידי הרשעים, נשארה על עומדה מצבת זקינו הגאון רבי שמחה יונה זצ"ל, שהייתה מצבה רבנית גבוהה, כשידי הזדים לא נגעו בה והיא ניצבת ועומדת באמצע השממה.

מיד החל הנכד בפעולות להצלת הציון, בשיתוף עם קרוביו שבארה"ק. בלית ברירה אחרת הוחלט להעביר את ארונו משם, כשבני משפחתו שולחים אליו מעות מארץ ישראל לסיוע בהוצאות העברת הארון והקבורה. אמנם הדבר היה כרוך במסירות-נפש, כיוון שהמחוז היה תחת השלטון הסובייטי העוין, אך חפץ ה' הצליח בידו ובחודש תשרי תשל"ה הועבר הארון לבית-חיים שמור, אך בלתי ידוע היכן הוא, עד היום.

וכך נכתב על המצבה:

פ. נ.

ומצא מנוחת עולם, ביום א כז' תשרי תשל"ה,

איש הישר המופלג בתורה ויראה, בעל מחבר ספרי קול שמחה,

מוהר"ר שמחה יונה ב"ר חיים אריה,

שו"ב באמונה בק"ק ואלאנטירן.

שבק לן חיי שבת תשובה תרצ"א

בעיר ואלאנטירן.

ת.נ.צ.ב.ה.

הפוסט ההילולא ה-90: הרב שנעלמו עקבות קברו • תעלומה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

ביקור ראשון בעיר ברדיטשוב, אוקראינה, אחרי הקורונה: משלחת 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה' בביקור נדיר בעיר ברדיטשוב, בקבר סניגורן של ישראל, הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שם העתירו תפילות על מוסדות שטפנשט ותומכיהם.

במהלך הביקור, עמד הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א על הסיפור הפלאי בשיחזור הציון המקורי של הצדיק מברדיטשוב, על ידי שליח חב"ד בברדיצ'ב, הרב משה שמואל טאהלר. זה קרה בעקבות שיפוצים במקום, במטרה להכניס חימום תת רצפתי בסביבת הציון, שהביאו לחשיפת הרצפה התחתונה בקבר וגילוי המצבות המקוריות של הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ומקורביו.

הקשיבו למסר המיוחד, ישירות מברדיטשוב, אוקראינה!

הפוסט ברדיטשוב, אחרי הקורונה: החשיפה המדהימה של קבר הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע ומסר מיוחד • וידיאו הופיע לראשונה ב-שטפנשט..