עם פטירתו הכואבת של הרב פנחס זילברמן ז"ל מצפת, זקן חסידי שטפנשט, גוללנו מארכיון שטפנשט את השיחה האחרונה שהוא ערך עם הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א שהתקיימה בל"ג בעומר תשע"ה ולוותה בזכרונות מרגשים.

הרב סלמון: אנו רוצים לשמוע מעט על הקשר של משפחת זילברמן לצפת, הקשר של משפחת זילברמן לרשב"י, והקשר של משפחת זילברמן לשטפנשט.

הרב זילברמן: אני האחרון מהדור הישן של משפחת זילברמן שבעיה"ק צפת. אבי היה הרב ר' מרדכי דוב זילברמן ע"ה. היה לנו קשר לשטפנשט.

אני דור שישי בצפת מצד אבי משפחת זילברמן, מקובל אצלינו הסבא של הסבא רבה שלי, הראשון שעלה לארץ ישראל, הוא התיישב בצפת, שם משפחתם היה דרברמדיקר [רחמני], והם החליפו שם המשפחה לזילברמן. אבל אין מקובל אצלינו שיש לנו קשר לברדיטשוב.

הקשר שלנו לשטפנשט, שכן ר' מרדכי זילברמן – דרברמדיקר שהגיע ראשון לארץ ישראל, הרבנית שלו היתה גיסתו של הרה"ק ר' מנחם נחום אדמו"ר הראשון משטפנשט.

הסבא שלי ר' אברהם לייב נולד בצפת, והוא נסע לשטפנשט, לאחר נישואיו הוא ישב שנה בשטפנשט, והוא גם ביקר אצל האדמו"ר ר' ישראל מטשורטקוב בווינא. ר' אברהם לייב היה מקושר להרה"ק משטפנשט, ויש אגרת המלצה שכתב אליו הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט.

ויש בזה מעשה פלא, זקני היה בסעודת ראש חודש אצל הרה"ק משטפנשט, ואכלו שמה מרק, לאחר מכן הביאו עוף, בשעת אכילת העוף התעורר אצל הרבנית שאלה על כשרות העוף, והפנו את השאלה להרה"ק ר' אברהם מתתיהו, ואמר הרה"ק, הנה יושב כאן רבה של צפת, הוא יפסוק על השאלה. כאשר הגיעה השאלה לזקני חשש שמא יהיה צריך להטריף את העוף, שכן אז יתברר שאכלו מרק שלא היה כשר, וייצא שהרבי וכל הקהל אכלו מרק שיש עליו שאלה, הראו לו השאלה, וענה שיש פרי מגדים שמכשיר את העוף, שאלו הרבי, האם אין חולקים על הפרי מגדים?, וכיצד פוסקים, וענה שאינו יודע שיש חולקים על הפרי מגדים.

וסיפר שהנה אצל הרבי בשטפנשט היה ספריה גדולה, ואמר לו הרבי שיש שמה הרבה ספרים, והוא ידע כל ספר וספר היכן הוא מקומו, ושלח את השמש שיביא את ספר הלבוש, וצוה על הרב שיעיין בדברי הלבוש, אם הוא חולק על הפרי מגדים, והוציא את הלבוש וראה שגם הוא פוסק כשיטת הפרי מגדים, ואין שום חולק בדבר, לאחר מכן צוה להוציא עוד ספר ועוד ספר, ובכל הספרים לא מצאו חולקים על שיטת הפרי מגדים. לאחר מכן נענה הרבי ואמר, אכן הרי זה כשר, אבל את הבשר לא יאכלו, ושיאמרו לרבנית לזרוק את כל הבשר.

וכל מה שביררו באריכות היה כדי שידע שלא נכשלו חלילה באכילת בשר אסור, ולאחר שנתברר הכשרות של הבשר חשש משום בשר שהורה בו חכם, ולא אכלו את הבשר.

כך סיפר הסבא שלי, וראיתי הדבר בכתב יד אחד.

בצפת היה קלויז דחסידי שטפנשט, בחצר ליד הקלויז של טשרנוביל, אבל אני לא זוכר את בית הכנסת פעיל הוא נחרב ונסגר בימים עברו.

הרב סלמון: הרידב"ז כותב בזכרונות שלו שהוא התפלל בשטפנשט.

הרב זילברמן: אכן התפללו בו רבים מנכבדי צפת, וגם זקני רבה של צפת התפלל וקבע מושבו בבית כנסת 'קלויז שטפנשט' בעיה"ק צפת העתיקה.

הרב סלמון: זקינכם רבני צפת היו מדליקים את ההדלקה בל"ג בעומר במירון בשליחות האדמורי"ם מבאיאן.

הרב זילברמן: הקשר שלנו להדלקה, לפי שההדלקה היתה שייכת לבויאן, לאחר הסתלקותו של הרבי הראשון מסדיגורא זי"ע, שכן הרה"ק מרוז'ין קנה את זכות ההדלקה מהספרדים, ולפי שלא היה בארץ ישראל, היה ממנה שליח, ולאחר מכן זה עבר לרבי הראשון מסדיגורא, וממנו זה עבר לבנו הפחד יצחק, כי היה הגדול מהאחים, ולאחר הסתלקותו של הפחד יצחק עברה זכות ההדלקה לבנו הרה"ק מבאיאן טשרנוביץ, והוא היה ממנה את הסבא ר' אברהם לייב זילברמן הרב של צפת לשליח להדליק את ההדלקה.

וכאשר ביקר הרה"ק בארץ ישראל בשנת תרפ"ז, וכן כשביקר הרה"ק מבאיאן למברג בארץ ישראל בשנת תרצ"ג, הדליקו הם בעצמם את ההדלקה.

וכמו כן הרה"ק מלייפציג הדליק פעם אחת את ההדלקה, אבל בכל שנה לא נסע למירון עקב חולשתו, והיה ממנה את הסבא ר' אברהם לייב שידליק את ההדלקה.

הסבא היה בשטפנשט, אבי נסע לבאיאן, אצל הרה"ק מבאיאן למברג.

על מעלתו של זמן ההדלקה: כתוב שלפני הסתלקותו של הרשב"י הוא גילה הרבה סודות התורה, שביום ההסתלקות נגלו לו סודות התורה, וכאשר גילה הסודות אמרו בזוהר הק' שירדה אש מן השמים ולא היה יכול איש להתקרב אליו, וכל התלמידים עמוד מבחוץ ושמעו דבריו, ולפי שתורת הרשב"י נתגלה ביום זה מתוך האש, משום כן מדליקים ההדלקה, שהרי התורה נמשלה לאש.

הרב סלמון: היו אומרים שההדלקה היא סגולה גדולה לשמירה.

הרב זילברמן: הרבי מטשורטקוב הראשון הרה"ק ר' דוד משה קבע להדליק את נר התמיד בציון הרשב"י, שדולק עד היום, ואמר בנו הרה"ק ר' ישראל ששיירי השמן הוא סגולה לבריאות ופרנסה ועוד הרבה ענינים. אני לא שמעתי בצפת שהשתמשו בסגולה זו, אבל שמעתי שיש מי שמשתמש בסגולה זו, ואיני יודע כל כך מהו המקור, צריכים לברר אצל חסידי טשורטקוב שבירושלים.

לסיום השיחה, תחת ההשראה של יום ל"ג בעומר, ואוירת החג ששרה אז בצפת ובגליל כולו, ביקש רבי פנחס לברך את העולים לציון התנא במירון ולברך את העוסקים בהנצחת זכר הרה"ק משטפנשט.

נוסח הברכה לעולים לציון הרשב"י: אני מברך את כל העולים וכל העושים עבור ציון הרשב"י שיהיו מבורכים, שהקב"ה ימלא כל משאלות ליבם לטובה אמן סלה.

נוסח הברכה עבור העושים עבור הצדיק משפנשט: אני מברך אתכם שתצליחו להקים מחדש את בית הכנסת על שם האדמו"ר משטפנשט בעיה"ק צפת, ושיהיו בו מתפללים, ושילמדו ויתפללו, שיהיה בית הכנסת פעיל כל היום. וכל מי שעושה למען שטפנשט יבורך בכל משאלות לבו בבני חיי ומזוני בכל מה שהוא צריך וכל מה שחסר לו שהקב"ה ימלא חסרונו, בזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי וכל הצדיקים השוכנים כאן בצפת, ובזכות אבותי רבני צפת חסידיו ותלמידיו ושארי בשרו של הצדיק משטפנשט יבורכו כל העוסקים בכל הברכות.

נוסח התפילה על השמן של הנר תמיד במירון: אני מברך את כל אלו שבאים לרבי שמעון בר יוחאי לחלוק כבוד לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, ולכל אותם שנותנים ומדליקים את השמן ומשתתפים בהוצאת נר התמיד שתיקן מורינו ועטרת ראשינו האדמו"ר הראשון מטשורטקוב, שיתברכו כולם בבני חיי ומזוני.

ייש"כ להרב משה חריטן שליט"א אוצר הארכיון 'תורת אמת שטפנשט' שהקליט ושימר את הראיון המיוחד והנדיר שערכנו עם רבי פנחס ז"ל בביתו שבצפת.

הפוסט חשיפה מרתקת: שיחתו האחרונה של הרב פנחס זילברמן ז"ל מצפת, זקן חסידי שטפנשט מגלה סודות הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

צפת. גבאי בית הכנסת האר"י ומשרידי זקני צפת האותנטיים היה רבי פנחס זילברמן זצ"ל, שהלך לעולמו בשם טוב ביום חמישי י"ג תמוז תשפ"א בגיל 90, ללא שהותיר אחריו זרע של קיימא. הלוויתו נערכה בצפת בליל שישי י"ד תמוז תשפ"א יום הילולת האור החיים הקדוש. עם פטירתו של הישיש רבי פנחס זילברמן זצ"ל, הגבאי הוותיק של בית הכנסת האר"י בעיר העתיקה בצפת, בה שימש כחזן ובעל קורא מזה עשרות שנים נעקרה מנופה של צפת הודה והדרה.

המנוח ז"ל, היה בנו של הרה"ח ר' מרדכי דב זילברמן ז"ל, שכונה 'בערל צפת'ער', מסר את נפשו על שימור המקומות הקדושים בגליל ונפטר ע"י הכשת נחש ליד כורזים בשעת עבודת הקודש.

בבחרותו למד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם ישב יחד עם גדולי הדור והגה בתורה והוא נודע כתלמיד חכם עצום וידען מופלג. בין היתר למד שם למד עם הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

ר' פנחס זילברמן, דור חמישי בצפת, נצר לרבני העיר, שימש סגן גזבר חבל הגליל בסוכנות היהודית, בנוסף שימש כגבאי בית המדרש הגדול ע"ש האר"י בצפת ובעל קורא בבית המדרש למעלה מ-50 שנה ברציפות. הוא חיבר את הקונטרס "מנהגי צפת", שם המשיך את המסורת במנהגי צפת המפורסמים. בבית הכנסת כיבד את ה' מגרונו והיה מוסר שיעורים ומתמסר בכל מאודו לבית הכנסת ושמר על המקום. לפני עשור החליק בשלג ושבר את האגן, הוא עבר ניתוח ובחסדי שמים החלים, מאז המשיך בעבודת הקודש, כמידי שנה היה מגיע בג' חשוון להילולת הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א המאורגנת על ידי הרה"ח משה לייב סלמון שליט"א והיה נושא דברים לזכרו.

היות שהמנוח לא השאיר אחריו זש"ק, הציבור נקרא ללמוד לעילוי נשמתו של רבי פנחס בן רבי מרדכי דב.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

בהיות רבי פנחס נצר לזקני חסידי וש"ב של הצדיק משטפנשט שמר רבי פנחס קשר חם עם מוסדות שטפנשט ותדיר היה מתענין בפעילות ההנצחה של המוסדות ברחבי הארץ, ובמיוחד בעיה"ק צפת, שם היה קיים בית מדרש לחסידי שטפנשט, בשיחה שערכנו עמו אודות זכרונותיו על בית שטפנשט, סיפר גילויים רבים, להלן חלק מאותה שיחה שערכנו עמו בערב ל"ג בעומר תשע"ה.

הפוסט זקן חסידי שטפנשט נפטר בגיל 90: תולדות חייו של הרב פנחס זילברמן ז"ל מצפת הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

חסידי ואוהדי בית רוז'ין קיבלו בהתרגשות את דבר הוצאתו לאור של 'ירחון בית רוז'ין', המלווה בחשיפות גנזים וכתבים יקרים ונפלאים, שעין לא שזפתם עד עתה. מדובר בהפקה יקרה וראשונה, אשר עתידה להפתיע רבות את בית רוז'ין על ענפיו הרבים והמפוארים.

בין שלל הגילויים הנפלאים שב'ירחון בית רוז'ין', נתייחס לגילוי המיוחד אודות הצדיק משטפנשט וההסכמה המיוחדת שהוא נתן בכתב ידו לכבוד חסידו רבי אברהם לייב זילברמן, שהתיישב בצפת.

ב'ירחון בית רוז'ין' מסופר כך:

רבי אברהם ליב זילברמן, הסתופף בצל רבוה"ק מרוז'ין זיע"א, ובעיקר בצל הרה"ק רבינו רבי אברהם מתתיהו משטעפינעשט זיע"א, ברומניה. בהמשך עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם היה מתפלל בקלויז שטעפינעשט בעיר צפת והיה ראש החסידים של חסידי שטעפינעשט.
קודם עלותו ארצה, כשנה לאחרי חתונתו, נסע להסתופף בצל רבו משטעפינעשט זיע"א ושהה שם כעשרה חדשים. לפני שחזר לארה"ק ביקש שרבו יכתוב לו המלצה בעדו שאנ"ש יעמדו לצידו להיות למורה צדק בק"ק צפת, ובהמשך נסע לרבוה"ק זיע"א במדינת רומניה לקבל גם מהם המלצות.

לפנינו ההסכמה המיוחדת שהוא קיבל מהצדיק משטפנשט:

ב"ה, שטעפינעשט יום ה' לסדר והי' ברכה תרס"ח.
אל כבוד אנ"ש הנכבדים החסידים והישרים התמימם ובעה"ב האלופים ומנהיגים בעיה"ק צפת ת"ו, איש על מחנהו ואיש על דגלו שלומכם יסגו וקרניכם יתרומם.
הנני בזה אליכם אודת המוכ"ז הנכבד השקדן באוהלה של תורה הר"ר אברהם ליב נ"י נכד ש"ב הר"ר רפאל זילבערמאן האבד"ק דמח"ק אשר זה עשרה חדשים שהי' פה במחיצתי בבית מדרשי וישם לילות כימים לשקוד ולהתמיד בתוה"ק ולא בלה זמנו לריק ולבטלה, כ"א כל מעינו הי' בדבר ד' זו הלכה גם דרכיו ראיתי ותהלוכותיו והנהו מתנהג כצורבא מרבנן במדות הראויות לו.
ע"כ מהטוב והישר להחזיק בו ולסמכהו "בסמיכת חכמים" כי נוצר תאנה יאכל פריו. כדי שאדיר חפצו ורצונו הטוב בתורת ד' יעלה בידו ויוכל לשבת על התורה כל ימיו כאשר אהב.
ואני תפילה לנורא עלילה כי בזכות זה ישלח ד' ברכתו באהליכם והצלחה באסמיכם, ונזכה לחזות בשוב ד' את שבות ציון וירושלים, להתהלך לפני ד' בארצות החיים ויעמוד הכהן לאורים במהרה בימינו אמן כיר"צ,
מאתי המעתיר בעד כלל ישראל אברהם ממתי' במוהרר מנחם נחום.

הפוסט 'ירחון בית רוז'ין' חושף: הסכמה נדירה של הצדיק משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

"בדברי ימי חצר הקודש שטפנשט, חרות באותיות של זהב שמו של המשב"ק רבי שרגא פייבוש גולדנברג ז"ל, שהיה משמשו של האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו זי"ע. רבי פייביש, היה מסור בכל לבו אל הרבי, ושמו נכרך ברבים מהסיפורים המתהלכים אודותיו. בא' באייר שנת תש"ח נתבקש לישיבה של מעלה ונקבר בבוקרסט שבהונגריה.

"עשרות שנים לאחר פטירתו, בסביבות שנת תש"ל, התעוררו שרידי חסידי שטפנשט בארץ ישראל, לכונן מחדש את הקלויז השטפנשטאי העתיק בעיר הקודש צפת, ואף להקים לצידו 'קריית מגורים' לחסידי שטפנשט. החזון קרם עור וגידים, ואדמו"ר בית רוז'ין העניקו את ברכתם ליוזמה.

"כשעלה על הפרק באותם ימים, האפשרות להעלות את עצמותיו של המשב"ק רבי פייביש לארץ ישראל, לא היה לאיש ספק כי המקום המתאים הוא בעיה"ק צפת, בקרבת הקלויז השטפנשטאי סביבו התלכדו החסידים, שאף ראו בכך צעד נוסף לחיזוק ההשתקעות השטפנשטאית בצפת.

בט"ו מנחם אב שנת תשמ"ב הגיע ארונו של המשב"ק רבי פייביש לעיה"ק צפת, שם נטמן בבית העלמין העתיק דשם, בהשתדלותו של הרה"ג אלקנה כפיר-קינן זצ"ל, מרבני יוצאי רומניה בישראל, יליד בוטושאן-שטפנשט, שהתגורר בצפת ופעל לחידוש קהילת שטפנשט בצפת"ו.

על המצבה החדשה נכתב: פה נטמן הרה"ג רבי שרגא פייבוש ב"ר נפתלי גולדנברג זצ"ל, גבאי של האדמו"ר רבי מתתיהו משטפנשט והאדמו"ר רבי משה מפשקן לבית רוז'ין, נפטר בבוקרשט בש"ק א' אייר תש"ח ונטמן פה ט"ו אב תשמ"ב, תנצב"ה".

הפוסט חשיפה היסטורית בעיתון 'המבשר': קריית שטפנשט בצפת הופיע לראשונה ב-שטפנשט..