לאחרונה התגלו שוב קובץ זכרונותיה של גברת מרים שפרבר, נכדתו החורגת של הצדיק משטפנשט, שזכתה לשהות בצילו בהזדמנויות שונות והביאה משם תיאורים אותנטיים על התנהלות חצר הקודש שטפנשט בימיו של הצדיק משטפנשט.
קטע מעניין מזכרונותיה של מרים שפרבר, מתפרסם בגליון 'באר בשדה' שטפנשט מס' 239 פרשת בלק.
גברת שפרבר מספרת בציוריות על חצרו וביתו של הצדיק משטפנשט שהיה משופע במוטיבים של גדלות והרחבת הדעת לצד איבזור מתקדם, אשר למרות כל אלה, מה שמשך את היהודים לשם היה דמותו האצילית של הצדיק משטפנשט ודמותו המאירה.
בנוסף היא מספרת על ישיבת הרבנים של הצדיק משטפנשט שהיו עוסקים בחסידות כל ימיהם בבית מדרש צמוד.
על הגילויים המרתקים תוכלו לקרוא בעצמכם, כדלהלן:
"בימי הקיץ היינו מבקרים בבית הסבתא בשטפנשט. ימים אלו נשמרו בזכרוני כימים של תענוג ואושר.
החצר של הסבא רבי אברהם מתתיהו פרידמן נין לרבי ישראל מרוז'ין היתה בסגנון המלכותי הרוזיני, גן נהדר ובו עצי נוי ועצי פרי, טרקלינים מפוארים, בית כנסת לתפארת, עם היכל התפילה של הסבא מלא נוי.
על יד בית הכנסת היה חדר ה'יושבים', על פי רוב זקנים שגרו בחצר למדו תורה ועסקו בחסידות.
היו בחצר רפת לפרות אורווה לסוסים עגלות וכרכרות, כמה מטבחים, בית מרחץ עם מקווה טהרה, חדר זיעה וחדר אמבטיות למשפחה, מחסן לעצים ועוד.
חוץ מהדירה של הסבא והסבתא בחצר היתה דירה מיוחדת בשבילנו, ובה חדר אורחים, חדר אוכל חדרי מיטות וחדר למשמשים, שתי מרפסות היו בדירה שלנו אחת יצאה אל הגן והאחרת אל החצר, מול בית הכנסת, במרפסת שממנה הוליכו מדרגות אל החצר. בשבתות ובחגים אכל הסבא ז"ל בשלחן יחד עם החסידים והיו השירים והריקודים נשמעים עד מאוחר בלילה.
הסבא היה כל היום בחדרו, אינני זוכרת שלא ראיתי אותו אף פעם חוץ מהליכה לבית הכנסת בשבתות וחגים מהלך בחצר או בגן.
"דרכו היה לקום השכם בבוקר להאריך בלימוד ולהתפלל בחדרו ולא נכנס אליו איש אף לא הסבתא ורק כאשר הרים את הוילון בחלון חדרו הפונה לגן, היה הגבאי מביא לו את ארוחת הבוקר ואחרי זה היו נכנסים אליו האנשים והנשים שהמתינו בחדרו, הגבאים עם הקביטליך שלהם פתקאות שהגבאים כתבו בהם על מצוקות הבאים בענין בריאות פרנסה גידול בנים וכו' אחריהם נכנסו גם החסידים שהגיעו ממקומות שונים לתת שלום לרבי או לשוחח ולהיוועץ איתו.
"כאשר היה הסבא ז"ל מסב לשולחן עם החסידים לא נהג לאמר דברי תורה, החסידים היו מרבים בזמירות וריקודים והוא יושב טועם מהאוכל, והחסידים אוכלים את השיריים ונוכחותו מאצילה מהקדושה על השולחן.
רק אחרי שנים הבינותי כי גם באכילת השירים של הרבי יש זכר לאכילת הכהנים את שיירי המנחות והזבחים", היא מסיימת בהתרגשות.
