"בדורנו נקבע "פורים דרומניה" ביום ד' באלול תש"ד (23.8.44) ביום זה ניצלו ממוות כ-400 אלף יהודי רומניה, כמחצית מכל היהודים בארץ זו, בזכות שחרור רומניה על ידי הצבא האדום הסובייטי", כך מגלה היום יאיר קליין באתר סרוגים כי נכתב במגילת החורבן של יהודי רומניה על יום ד' באלול תש"ד, בו ניצלו מחצית מיהודי רומניה מידי הגרמנים בשנות השואה.
בתקופת השואה, רומניה שהייתה בת בריתה של גרמניה הנאצית ברוב שנות המלחמה, הכילה כ-757,000 יהודים לפני פרוץ השואה. במזרח אירופה רווחו נטיות אנטישמיות בצורה נפוצה ואלה התחזקו מאד ערב מלחמת העולם השנייה, עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה.
הרודן הרומני הפאשסיטי המרשל יון אנטונסקו אימץ את שיטות הגרמנים החרים רכוש חייליו חיללו בתי כנסת ושרפו ספרי תורה. הדת היהודית חדלה מלהיות מוכרת, בתים הולאמו ונכסים נשדדו. אלפי משפחות גורשו מבתיהם. סוחרים ובעלי מלאכה נדרשו לפתוח את עיסקיהם בימים הנוראים.
כשכבשה גרמניה את רוסיה, הצטרפו אל יחידות האייזנגרופן חיילי הצבא הרומני ובהוראת הרודן הפשיסטי של רומניה, ביצעו מעשי טבח אכזריים ביהודי רוסיה וביהודי רומניה שנמצאו בשטחים שרוסיה סיפחה לעצמה מרומניה לפני המלחמה, ובתוך רומניה עצמה. בבוקרשט, ביאשי, בעיירות הסמוכות ליאשי וביהודי טרנסניסטריה, שכונתה "אושוויץ של רומניה".
במגילה החורבן מתאר המחבר על פני שישה פרקים את סבלות יהודי רומניה "בימי הזעם" ובתוך זה טביעת שתי אוניות המעפילים שיצאו מרומניה מפקורה וסטרומה.
הגרמנים בשיתוף פעולה עם הפאשיסטים ברומניה התכוונו להפוך מדינה זו ככל שאר מדינות אירופה ל"יודנריין" – נקייה מיהודים שנשארו אך הם לא הספיקו, כיוון שרומניה שוחררה שמונה חודשים לפני תום המלחמה ביום ד' אלול תש"ד וכ-400.000 יהודי רומניה ניצלו.
יום זה נחרת בזיכרונם של יהודי המדינה כ"פורים דרומניה". יום ההצלה ממוות, יום הנס, הפדות והיציאה מאבל ליום טוב.
