רומניה. הסערה שהתחוללה בעיר יאס שברומניה, כשבוע אחרי ראש השנה, כאשר חברת 'ויזאייר' הורידה 300 נוסעי הטיסה, בעקבות נוסע שהדליק סיגריה אלקטרונית. התוצאה העגומה, גרמה למפח נפש רב לכל הנוסעים.

בימים אלה היתה לנו ההזדמנות לשוחח עם אחד הנוסעים שהיה על המטוס וסיפר לנו על ההתרחשות מכלי ראשון.

לדבריו, זה קרה בתאריך ז' תשרי, כאשר "קבוצת של מעל ל-300 חסידי ברסלב, בהם נשים, זקנים וילדים שהתעכבו באומן מספר ימים בכוונה מכוונת, שלא להגיע בשעות העומס הראשונות שבמוצאי החג, מצאו את עצמם במצב רווי עגמת נפש גדולה, בעקבות ההתנהלות הכוחנית של חברת 'ויזאייר' ששללה את אישורי הטיסה מכל 300 הנוסעים, בגין עימות שנוצר סביב עישון סיגריה אלקטרונית במטוס.

"עשינו את הדרך הארוכה לעיר יאסי ברומניה, לשדה התעופה המקומי, בכדי לעלות על טיסה לישראל. אולם המסע חזרה הסתבך לאחר שהורידו אותנו מהטיסה ואולצנו להישאר ברומניה ללא אוכל כשר במשך שעות ארוכות, כל זה כשאנו חוששים להישאר גם ביום כיפור בניכר.

"זה היה ברוטלי מאד, הורידו אותנו ללא מענה, בלי אוכל או משהו לשתות. יש פה אישה מבוגרת שהתעלפה מהלחץ, אנחנו בחוסר אונים מוחלט, עד שהשתחררנו מהמקום", הוא מספר.

לטענת אנשי חברת 'Wizz Air' שאחראית על הטיסה, נערה כבת 15 עישנה סיגריה אלקטרונית במטוס וצוות האבטחה הורידו אותה אל הקרקע, מאחר והנערה טענה כי כלל לא עישנה ומדובר בעלילה או בטעות בזיהוי, אחיה ניסה לעכב את צוות האבטחה והתפתח עימות בתוך המטוס עד שלבסוף גם הוא הורד.

בשלב זה, לדברי חברת 'ויזאייר', ניסו החסידים שנשארו לעזור לשניים ואחרי שעתיים של משא ומתן, הוחלט להוריד את כל הנוסעים מהמטוס, כולל תינוקות, ילדים, ואפילו כמה נכים שנזקקים לכיסאות גלגלים.

הענישה הקולקטיבית, אומר הנוסע, הפכה לאות קין על חברת ויזאייר בהתנהלות כוחנית ובלתי פרופורציונלית, שגרמה לנו הרבה מאד עגמת נפש וכעת נדונה בבתי המשפט בתביעה ייצוגית עם קנסות משמעותיים. תקוותינו כי אירועים מעין אלה לא יישנו ואירועים מסוג זה ייפתרו בדרכי שלום מתוך קידוש שם שמים.

הפוסט עדות ממקור ראשון: נוסע מספר על הורדתו יחד עם עוד 300 נוסעים ממטוס 'ויזאייר', בעיר יאס שברומניה לפני כחודשיים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

רומניה. השקת קו טיסה חדש מהארץ לסוצ'אבה ברומניה, מקרב את המטיילים הרבים שביקרו ברומניה, לעיר יאס, מקום קבורתו של האדמו"ר הראשון משטפנשט. המשמעות היא, עלייה במספר המבקרים בקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט והפיכת בית 'הכנסת אורחים שטפנשט' לנקודת מעבר מרכזית עוד יותר.

הידיעה על כך הגיעה בעקבות עדכון מטעם חברת הלואו-קוסט ההונגרית וויזאייר שהודיעה היום (ה') כי תשיק ב-9 בינואר קו ישיר מישראל לברצלונה שיכלול ארבע טיסות שבועיות. המחיר: החל מ-249 שקל לכרטיס בכיוון אחד ללא שליחת מזוודה לבטן המטוס. במקביל להשקת הקו לברצלונה תשיק החברה גם קו ישיר של שתי טיסות שבועיות לעיר סוצ'אבה שברומניה. הקו החדש מצטרף לרשת היעדים של וויזאייר ברומניה, ביניהם בוקרשט, יאשי וקלוז' נאפוקה.

רשת היעדים של וויזאייר ברומניה, בוקרשט, יאשי וקלוז' נאפוקה, הגדילו משמעותית את מספר המבקרים בקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט בעיר יאסי והפיכת מרכז הכנסת אורחים שטפנשט בעיר לצומת דרכים הומה אנשים, המוצאים במקום מקום נעים לעצור ולהתרענן עם אוכל כשר.

ובנתיים, מדווחים ברשות שדות התעופה כי עדיין לא יכולים להעריך במספרים מדויקים כמה נוסעים יחלפו בנמל התעופה בחודש הקרוב, האחרון של 2022, אולם על ההערכות הצפי הוא שהכמות לא תעלה באופן משמעותי ותישאר סביב 60 אלף נוסעים ביום, כמחציתם בטיסות בינלאומיות שייצאו מהארץ.

הפוסט רומניה: קו טיסות חדש לסוצ'אבה מקרב את המטיילים מהארץ לקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

תגלית היסטורית ודרישת שלום אוטנטית מתוך חדרו של הצדיק משטפנשט ממש

מתוך העיתון "שריפט" שיו"ל בחג הסוכות תשפ"ב באידיש ותורגם על ידי המערכת

האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן זצ"ל משטפנשט

נפטר כ"א תמוז תרצ"ג

ובן אחותו האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן זצ"ל מאיצקאן שטפנשט

נפטר כ"א סיון תרצ"ג

האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זצ"ל היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט זצ"ל בנו של הרה"ק מרוז'ין זי"ע, רבי אברהם מתתיהו היה מגדולי אדמור"י בית רוז'ין בזמנו, והשפעתו נשארה לדורות עד היום הזה. בשנת תשכ"ט העלו את ארונו הקדוש לארץ ישראל, ורבבות פוקדים את מקום מנוחתו ונפקדים בישועות.

להרה"ק משטפנשט נסעו רבבות חסידים, בין גדולי החסידים היה הרה"ק מריבניץ זצ"ל, הרה"ק מסקולען בעל הנועם אליעזר זצ"ל ובנו הרה"ק רבי ישראל אברהם זצ"ל שנסע אליו בילדותו והתברך מפי קדשו, שכל ימיהם היו מדברים אודות שגב קדושת רבם.

הרה"ק משטפנשט לא היו לו בנים, ומשום כן הביא לשטפנשט את בן אחותו האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמן זי"ע, בנו של גיסו הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאדז'ור זי"ע בנו של הרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע שהי חתן אביו האדמו"ר הראשון משטפנשט.

רבי מנחם נחום כיהן בתחילה כאדמו"ר באיצקאן, והיה נקרא בשמו דער איצקאנער רבי, הוא היה לו הבנה רחבה בהרבה חכמות, והשתמש בידיעותיו כדי להעמיד הדת על תלה כנגד רוחות ההשכלה שנשבו אז באירופה.

בשטפנשט שימש רבי מנחם נחום כאדמו"ר לא רשמי, ועמד לימינו של דודו הרה"ק משטפנשט זי"ע, ויועד להיות ממלא מקומו, אבל לדאבון לב נחלה ונפטר חודש ימים קודם הסתלקותו של דודו הרה"ק משטפנשט זי"ע.

העיתון "דער לובלינער טאגבלאט" הופיע בעיר לובלין שבפולין, ועלה בידם לערוך שיחה עם האדמו"ר משטפנשט ואחינו האדמו"ר מאיצקאן.

כרגיל הראו כותבי העיתון עם הארצות גדולה בכל הנוגע לשומרי תורה ומצוות בכלל, ובפרט בנוגע לאדמורי"ם, ולכן יש שם כמה טעויות, כמו מה שכתבו בטעות שרבי מנחם נחום הינו בנו של רבי אברהם מתתיהו, ועוד כתבו שרבי אברהם מתתיהו הנו בנו של הרה"ק מרוז'ין, שתי עובדות שבטעות יסודם.

עצם השיחה יש בו קטעים קורעי לב, בהם מתייחס האדמו"ר רבי מנחם נחום למצב העגום של היהדות החרדית ברומניה, שם היתה היהדות בשפל המדרגה רח"ל.

להלן הבאנו את השיחה הנדירה שנכתבה על ידי כתב העיתון, בתרגום ללשון הקודש:

כשמונים ק"מ מהעיר יאסי, בין הרים לגבעות, נמצאת העיירה שטפנשט.

תיאור רחובות העיירה שטפנשט

צעדתי ברחוב הראשי של העיירה, בה כל דלת מוליכה לחנות או חנות קטנה, חנויות יהודיות עניות עם סחורה עבור הגויים, אבל הסחורה נמצאת על המדפים ואילו הגויים אינם באים לקנות, לפי שגם אצל הכפריים יש עניות נוראה, מצד אחד של העיירה לצד השני שומעים דבר אחד, אין פרנסה!!!

האדמו"ר הוא המרכז של העיירה, הוא הנחמה של הדור המבוגר, כולם רצים לרבי לקבלת עצה וברכה.

ישנם שני אדמורי"ם, רבי אברהם מתתיהו פרידמן ובן אחותו רבי מנחם נחום, הישיש הוא ישיש בן למעלה משמונים שנה, נכדו של הרה"ק מרוז'ין, הצעיר הוא חתנו של הרה"ק מטשורטקוב, השם של שניהם הולך בכל רחבי רומניה ומכל רחבי רומניה באים אליהם.

הבקשה להתקבל לשיחה אצל הצדיק

אני שולח לאדמו"ר הצעיר שברצוני לראות אותו, ושלח לי תשובה לבא בשעות הערב, בשער מקבלים את פניי הגבאים והחסידים שכבר שמעו עלי, כל אחד מברך אותי בברכת שלום עליכם לבבי, ומבקשים ממני סיגריה…

קבלת הפנים הראשונה מהרה"ק מאיצקאן

האדמו"ר הצעיר מקבל אותי בחדרו הפרטי, מולי יושב אדמו"ר בעל עינים חכמות, פנים מלאות עם זקן שחור, שיש לו השקפה בהירה על כל דבר שנשאל, יש לו ידיעות ברורות על הנעשה בישיבות באמריקא, האגודה בפולין, הציונות והאנטישמיות וכל שאר השאלות הנוגעות לעם היהודי.

הנני מבקש ממנו שיאמר לי איזה דבר אודות חצר הקודש, ואודות הנוסעים לחצר הקודש, האדמו"ר הצעיר אינו מנהיג את חצר הקודש, ואינו עורך שולחנות, מחמת חליו.

על יהדות רומניה ובסרביה

ולגבי יהדות רומניה אין לו עליהם ידעיה טובה. וכך הם דבריו: היהודי הרומני הרי הוא אדם חיצוני, הנשמה תופסת אצלו מקום קטן בלבד, הוא אוהב לייפות את עצמו ולחיות חיים טובים, אבל בפנימיותו הוא ריק מתוכן, יכול אתה לפגוש יהודי פשוט ולחשוב שעומד מולך פריץ, והוא יכול להתלבש כפי המודה החדשה עם כפפות ומקל, אבל כשתדבר אתו שיחה תמצא שאין לו את ההנהגה המינימלית של אדם מן הישוב, ומשום כן מלבד להיות רבי הרי הוא צריך לשמש גם כמורה וכמעניש.

ולגבי היהדות אומר הרבי הצעיר, עדיף שלא תשאלו אותי, היהודים שלנו ברומניה היו תמיד ונשארו רחוקים.

הרבי משווה בין יהודי בסרביה ליהודי רומניה העתיקה, בשתי המדינות מתרבה נגע נישואי התערובת, אבל ברומניה העתיקה זה קורה ללא סיבות מיוחדות, אבל בבסרביה זה קורה מחמת העניות הנוראה, לפי שהשקצים אינם תובעים נדן….

תיאור ה'הויף' בשטפנשט – החצר של הצדיק

הנני נפרד מהאדמו"ר הצעיר והנני עובר לדירה הסמוכה, מקום מגוריו של האדמו"ר הישיש, זהו מבנה מפואר מרובה חדרים, לפני ביתו של האדמו"ר ישנו חדר מבוא עבור החסידים והגבאים, מלא בעתיקות יקרי ערך, שקיבל האדמו"ר בירושה מאביו ומזקנו הרה"ק מרוז'ין.

הכניסה לחדר הצדיק

הגבאי המבוגר מכניס אותי לחדרו של האדמו"ר, חדר מרובע, החדר חשוך מעט, החדר מרוהט חלקית, במרכז החדר יושב על הכסא האדמו"ר הישיש, לבוש בבגד מהודר עם עיטורים מיוחדים, מראה פניו זוהר, זקנו לבן עם עינים כחולות עמוקות, הגבאי מבקש ממני שלא אאריך בשיחה, מחמת חולשתו של הרבי.

אבל הרבי עונה לעומתו, "נישט קשה", "איני זקן כל כך כמו שמדמים".

על חדר המשיח

הנני מבקש לשמוע אודות חדרו של משיח שיש בביתו, שיצא שמו בכל רחבי אירופא.

"את החדר בנה אבי ז"ל, כשגמרו את בנין החדר וראה אבי את היופי והפאר של החדר, נענה ואמר: בחדר זה יהיה האכסניא של משיח, והוא גם הכין כתר מזהב לכבודו של משיח, והכתר נעול ואין מי שיוכל לראותו".

הסיור בחדרי ה'הויף'

האדמו"ר צוה לגבאי להראות לי את כל חדרי חצר הקודש, החדרים מלאים בהרבה נפלאות, כמראות מלוטשות, גביעי זהב, כוסות ובקבוקים מקריסטל, והרבה עיטורי זהב וכסף, כל רהיט יש לו יחוס אחר או כוונה מיוחדת, והגבאי הזקן ביאר לי את המשמעות של כל דבר.

הכניסה לחדר המשיח

הגבאי מכניסני אל תוך "משיח'ס צימער", הכתלים מצויירים בציורים מרהיבים, הדלתות נעשו מעץ מיוחד, עם עיטורים מיוחדים, עם חריטות מיוחדות, מזוויות החדר מאירים כלי כסף וכלי זהב, גביעים, כלי הבדלה ומנורות, על השולחן עומד גביע גדול מקריסטל, גביע שעליו היה מקדש הרה"ק מרוז'ין, הגבאי הולך על קצות אצבעותיו ונוגע בכל דבר מתוך יראת הכבוד מיוחד.

ארון הכתר של המשיח וסיפורו נחשף

ואז מראה לי הגבאי ארון נעול ומצביע ואומר, כאן נמצא כתרו של משיח, היודע אתה מהו עלותו של כתר זה, אלפיים זהובים ושני נפשות, הנכם תמהים, אם כן אספר לכם, הרה"ק מרוז'ין [משטפנשט] זי"ע הזמין את הכתר אצל אחד מגדולי הצורפים במדינה, והבטיח לו אלפיים זהובים, בתנאי שיעבוד על הכתר רק בנוכחותו של הרה"ק בעצמו, אבל לפי שהרבי היה תמיד עוסק בעניניו, לא היה הצורף יכול לעבוד על הכתר כי אם שעה ביום, וכאשר ראה הצורף שנמשך זמן הכנת הכתר, החליט הצורף לעזוב את העבודה, אבל הרבי הענישו [כך חשב הצורף], ונלקח ממנו בנו, וכאשר ראה הצורף את האסון, שב אל הרבי והמשיך בעבודתו, אבל כעבור זמן ועדיין לא סיים את הכנת הכתר, איבד שוב הצורף את סבלנותו, והפסיק לבא, ושוב העניש הרבי [לשיטתו של הצורף] את הצורף, ונלקח ממנו עוד בן, הצורף הבין ששוב לא יוכל לעמוד כנגד כוחו של הרבי, וחזר לסיים את הכתר, וזהו מה שאמרתי – סיים הגבאי – שעלותו של כתר זה, הוא אלפיים זהובים ושני נפשות.

דער שטעפינעשטער זי"ע אין א שמועס מיט'ן לובלינער טאגבלאט

האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמאן זצ"ל משטעפינעשט

נפטר כ"א תמוז, תרצ"ג

און זיין פלומעניק האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמאן זצ"ל מאיצקאן שטיעפינעשט

נפטר כ"א סיון, תרצ"ג

האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו משטעפינעשט זצ"ל איז געווען א זון פון האדמו"ר רבי מנחם נחום משטעפינעשט זי"ע, וואס ער איז געווען א זון פון הייליגן רוזינער זי"ע. רבי אברהם מתתיהו איז געווען פון די גאר אנגעזעענע רבי'ס אין דער רוזינער גזע אין זיינע צייטן, און זיין השפעה איז פארבליבן ביז'ן היינטיגן טאג, און יאר תשכ"ט האט מען מפנה געווען זיין הייליגער גוף פון שטעפינעשט קיין ארץ ישראל, וואו טויזנטער אידן זענען כסדר פוקד זיין ציון וואו מען זעט ישועות.

דער שטעפינעשטער האט געהאט טויזנטער חסידים, און צווישן זיי האט אויך געציילט דער ריבניצער רבי זצ"ל, דער סקולענער רבי זצ"ל בעל נועם אליעזר וועלכער האבן כל ימיהם ארומגערעדט איבער דער קדושה פון זייער גרויסן רבי'ן.

היות דער שטעפינעשטער האט נישט געהאט קיין קינדער, האט ער אריבערגעברענגט קיין שטעפינעשט זיין פלומעניק האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמאן זי"ע, וועלכער איז געווען א זון פו זיין שוועסטער, זיין פאטער איז געווען האדמו"ר אברהם יהושע העשיל מאדז'וד זצ"ל א זון פון האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש זצ"ל.

רבי מנחם נחום וועלכער איז קודם געווען א רבי אין איצקאן, און איז גערופן געווארן 'דער איצקאנער', האט געהאט ברייטע פארשטאנד אין פילע וועלטליכע חכמות, אבער ער האט דאס גענוצט צו פארטיידיגן דעם ערליכן לעבנ'ס שטייגער קעגן די רוח ההשכלה וואס האט דאן געשוועבט אין אייראפע.

אין שטעפינעשט איז רבי מנחם נחום געווען און אומאפציעלער רבי און געשטאנען צו דער האנט פון זיין פעטער דער שטעפינעשטער זי"ע, ער איז געווען באשטימט זו ציין דער ממלא מקום, אבער ער איז ליידער קראנק געווארן און נפטר געווארן מיט גענוי איין חודש איידער דער הסתלקות פון זיין פעטער דער שטעפינעשטער זי"ע.

דער לובלינער טאגבלאט איז ווי פארשטענדליך ערשינען אין שטאט 'לובלין', פוילן, און עס איז זיי געלונגען אפצוהאלטן א שמועס מיט ביידע רביים פון שטעפינעשט.

ווי אלעמאל האבן די צייטונג שרייבער געמוזט ארויסווייזן עם הארצות און אומוויסנהייט ווען עס איז געקומען צו היימישע אידן און בפרט צו רבי'ס, דעריבער באצייכענט דער שרייבער גרייזיג אז רבי מנחם נחום איז א זון פון רבי אברהם מתתיהו, וואס ווי דערמאנט איז דאז נישט אמת. אויך שרייבט ער אז רבי אברהם מתתיהו איז א זון פון רזינער זי"ע, וואס איז אויך א גרייז, ער איז געווען אן אייניקל.

דער שמועס זעלבסט האט הארצרייסענדע שטיקלעך, ווי דער רבי ר' מנחם נחום דרוקט אויס זיך אויס גאר שארף אויפ'ן מצב פונעם יהדות החרדית אין זיין געגנט אין ראמעניע, ווי דאס אידישקייט איז רח"ל געווען אויף א שרעקליכן שפל המצב.

פאלגעד איז דער שמועס אויפ'ן אריגינעלן געשריבענעם אידיש.

*

ביי צווי רביים אין רומעניען

א בעזוך פון י. האראוויץ

אנ'ערך אכציג קילאמעטער פון יאסי, פערווארפען צווישען בערג און טאהלען ליגט דאס שטעדטעל שטעפאנעשט.

איך בין געגאנגען איבער דער הויפט גאס פון שטעדטעל, וואו יעדער טיהר פיהרט צו א קראם, אדער געוועלבעל. ארימע יודישע קלייטלעך מיט גויאישע סחורה. אבער די סחורה ליגט און די פאליעס און דער גוי קומט נישט, ווידער די אייגענע זאך. קריזי און ארימקייט ביים פויער. פון איין זייט שטעדטעל ביזן צווייטען הער איך איין זאך: נישטא קיין פרנסה.

דער רבי איז דער צענטר פון שטעדטעל. פאר דעם יונגען דור א רעטעניש, פאר דעם אלטען – א טרייסט. וואס עפעס לויפט מען צום רבי'ן ער זאל עצה'ן, בענשען. פארהאן זענען צוויי רביים: רבי אברהם מתתיהו פאידמאן און זיין זוהן מנחם נחום. דער עלטערער – א זקן פון איבער אכציג. דער יונגערער – אנ'ערך פופציג. דער עלטערער איז א זוהן פון ריזשינער, דער יונגערער איז אנ'איידעם פון טשארטקאווער. ביידע שמ'ען זיי איבער גאנץ רומעניען און פון אומעטום קומט מען צו זיי.

איך לאז וויסען דעם יונגערן רבי'ן אז איך וויל איהם זען. ער הייסט מיך קומען אין אווענד. ביים טוער בעפאלען מיך חסידים, גבאים, זיי ווייסען שוין ווער איך בין. איטליכער שטעקט מיר אריין א פוילען, ווייכען שלום עליכם און מאנט ביי מיר א פאפיראס [ציגארעטל] …

דער יונגער רבי נעהמט מיך אויף אין זיין פריוואטען צימער. ענטקעגן מיר שטעהט א הויכע פעסט געבויעטע אימפאזאנע פיגור מיט גרויסע קלוגע אויגען, א פלוער געזיכט און א שעהנע שווארצע בארד מיט א קלארען בליק אויף יעדע פארגע. ער איז גענוי באקאנט מיט די ישיבות אין אמעריקא, מיט דער אגודה אין פוילען, מיטן ציוניזם, אנטיסעמיטיזם און אלע אנדערע פראגען וואס זענען נוגע דעם יודישען פאלק.

איך בעט איהם ער זאל מיר עפעס זאגען וועגן זיין "הויף" און וועגן די יודען וואס קומען צו איהם. ער פירט נישט קיין "הויף" און פראוועט נישט קיין טישען, מחמת ער איז א קראנקער מענש און וואס שייך די רומענישע יודען האט ער נישט קיין איבריג-געהויבענע מיינונג וועגען זיי. דער רומענישער יוד, זאגט ער, איז אנ'אויסערליכער מענש, די נשמה פארנעהמט ביי אים א זעהר קליינער ארט. ער האט ליעב צו פוצען זיך און לעבן א גוטען טאג, אבער אינעווייניג איז ער פוסט עדיג, אזוי, למשל, קענט איהר עגעגנען א פשוטען מענשען און פיינען, ער איז א פריץ, ער קען דאך פארגינען טראגען לאקירטע זיך, האנדשוח, א שטעקעלע, נאר אז ..הר צושמועסט זיך מיט איהם זעהט איר, אז ער פערמאגט נישט די מינדעסטע זיטליכקייט פון א ציוויליזירטען מענשען. איהם קומט דעריבער אפט אויס צו זיין חוץ א רבי אויך א פרעדיגער, א זיטען-לעהערער, א שטראפער.

"און וואס איז שייך יודישקייט, זאגט דער רבי, זאלט איהר מיך בעסער נישט פרעגען, אונזערע יודען (דאס הייסט די רומענישע) זענען שטענדיג געווען און פערבליבען ווייט פון יודישקייט".

דער רבי מאכט זעהר אנ'אינטרעסאנטען פערגלייך צווישען בעסאראביער און אלט רומענישע יודען. אין ביידע פראווינצען קומען פאר געמישטע חתונות צווישען יודישע מיידלעך און שקצים. אבער אין אלט רומעניע ווערט עס געטוהן אהן קיין בעשטימטע סיבות, בעת אין בעסאראביע וואו די ארימקייט איז פיעל גרעסער, זענען די יודישע מיידלעך אפט פשוט געצווינגען דאס צו טהון, מחמת א קריסטליכער חתן מאהנט נישט קיין נדן…

איך פערלאז דעם יונגען רבי'ן און איך געה אריבער אין דעם צווייטען הויז וואס דער אלטער רבי אברהם מתתיהו וואוינט. דאס איז א פראכטפולע געביידע מיט אסך גרויסע עלעגאנט-מעבלירטע חדרים. מיט א בעזונדער פאדער- צימער פאר די חסידים און גבאים און מיט אהן א שיעור ווערטפולע אנטיקען. וואס זענען איבערגעבליבען אלס ירושה פון זיין פאטער רבי ישראל דער ריזשינער ז"ל.

דער עלטסטער גבאי פיהרט מיך אריין אינם רבינס חדר. א גרויס פיער-

דער שטעפינעשטער זי"ע אין א שמועס מיט'ן לובלינער טאגבלאט

האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמאן זצ"ל משטעפינעשט

נפטר כ"א תמוז, תרצ"ג

און זיין פלומעניק האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמאן זצ"ל מאיצקאן שטיעפינעשט

נפטר כ"א סיון, תרצ"ג

האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו משטעפינעשט זצ"ל איז געווען א זון פון האדמו"ר רבי מנחם נחום משטעפינעשט זי"ע, וואס ער איז געווען א זון פון הייליגן רוזינער זי"ע. רבי אברהם מתתיהו איז געווען פון די גאר אנגעזעענע רבי'ס אין דער רוזינער גזע אין זיינע צייטן, און זיין השפעה איז פארבליבן ביז'ן היינטיגן טאג, און יאר תשכ"ט האט מען מפנה געווען זיין הייליגער גוף פון שטעפינעשט קיין ארץ ישראל, וואו טויזנטער אידן זענען כסדר פוקד זיין ציון וואו מען זעט ישועות.

דער שטעפינעשטער האט געהאט טויזנטער חסידים, און צווישן זיי האט אויך געציילט דער ריבניצער רבי זצ"ל, דער סקולענער רבי זצ"ל בעל נועם אליעזר וועלכער האבן כל ימיהם ארומגערעדט איבער דער קדושה פון זייער גרויסן רבי'ן.

היות דער שטעפינעשטער האט נישט געהאט קיין קינדער, האט ער אריבערגעברענגט קיין שטעפינעשט זיין פלומעניק האדמו"ר רבי מנחם נחום פרידמאן זי"ע, וועלכער איז געווען א זון פו זיין שוועסטער, זיין פאטער איז געווען האדמו"ר אברהם יהושע העשיל מאדז'וד זצ"ל א זון פון האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש זצ"ל.

רבי מנחם נחום וועלכער איז קודם געווען א רבי אין איצקאן, און איז גערופן געווארן 'דער איצקאנער', האט געהאט ברייטע פארשטאנד אין פילע וועלטליכע חכמות, אבער ער האט דאס גענוצט צו פארטיידיגן דעם ערליכן לעבנ'ס שטייגער קעגן די רוח ההשכלה וואס האט דאן געשוועבט אין אייראפע.

אין שטעפינעשט איז רבי מנחם נחום געווען און אומאפציעלער רבי און געשטאנען צו דער האנט פון זיין פעטער דער שטעפינעשטער זי"ע, ער איז געווען באשטימט זו ציין דער ממלא מקום, אבער ער איז ליידער קראנק געווארן און נפטר געווארן מיט גענוי איין חודש איידער דער הסתלקות פון זיין פעטער דער שטעפינעשטער זי"ע.

דער לובלינער טאגבלאט איז ווי פארשטענדליך ערשינען אין שטאט 'לובלין', פוילן, און עס איז זיי געלונגען אפצוהאלטן א שמועס מיט ביידע רביים פון שטעפינעשט.

ווי אלעמאל האבן די צייטונג שרייבער געמוזט ארויסווייזן עם הארצות און אומוויסנהייט ווען עס איז געקומען צו היימישע אידן און בפרט צו רבי'ס, דעריבער באצייכענט דער שרייבער גרייזיג אז רבי מנחם נחום איז א זון פון רבי אברהם מתתיהו, וואס ווי דערמאנט איז דאז נישט אמת. אויך שרייבט ער אז רבי אברהם מתתיהו איז א זון פון רזינער זי"ע, וואס איז אויך א גרייז, ער איז געווען אן אייניקל.

דער שמועס זעלבסט האט הארצרייסענדע שטיקלעך, ווי דער רבי ר' מנחם נחום דרוקט אויס זיך אויס גאר שארף אויפ'ן מצב פונעם יהדות החרדית אין זיין געגנט אין ראמעניע, ווי דאס אידישקייט איז רח"ל געווען אויף א שרעקליכן שפל המצב.

פאלגעד איז דער שמועס אויפ'ן אריגינעלן געשריבענעם אידיש.

*

ביי צווי רביים אין רומעניען

א בעזוך פון י. האראוויץ

אנ'ערך אכציג קילאמעטער פון יאסי, פערווארפען צווישען בערג און טאהלען ליגט דאס שטעדטעל שטעפאנעשט.

איך בין געגאנגען איבער דער הויפט גאס פון שטעדטעל, וואו יעדער טיהר פיהרט צו א קראם, אדער געוועלבעל. ארימע יודישע קלייטלעך מיט גויאישע סחורה. אבער די סחורה ליגט און די פאליעס און דער גוי קומט נישט, ווידער די אייגענע זאך. קריזי און ארימקייט ביים פויער. פון איין זייט שטעדטעל ביזן צווייטען הער איך איין זאך: נישטא קיין פרנסה.

דער רבי איז דער צענטר פון שטעדטעל. פאר דעם יונגען דור א רעטעניש, פאר דעם אלטען – א טרייסט. וואס עפעס לויפט מען צום רבי'ן ער זאל עצה'ן, בענשען. פארהאן זענען צוויי רביים: רבי אברהם מתתיהו פאידמאן און זיין זוהן מנחם נחום. דער עלטערער – א זקן פון איבער אכציג. דער יונגערער – אנ'ערך פופציג. דער עלטערער איז א זוהן פון ריזשינער, דער יונגערער איז אנ'איידעם פון טשארטקאווער. ביידע שמ'ען זיי איבער גאנץ רומעניען און פון אומעטום קומט מען צו זיי.

איך לאז וויסען דעם יונגערן רבי'ן אז איך וויל איהם זען. ער הייסט מיך קומען אין אווענד. ביים טוער בעפאלען מיך חסידים, גבאים, זיי ווייסען שוין ווער איך בין. איטליכער שטעקט מיר אריין א פוילען, ווייכען שלום עליכם און מאנט ביי מיר א פאפיראס [ציגארעטל] …

דער יונגער רבי נעהמט מיך אויף אין זיין פריוואטען צימער. ענטקעגן מיר שטעהט א הויכע פעסט געבויעטע אימפאזאנע פיגור מיט גרויסע קלוגע אויגען, א פלוער געזיכט און א שעהנע שווארצע בארד מיט א קלארען בליק אויף יעדע פארגע. ער איז גענוי באקאנט מיט די ישיבות אין אמעריקא, מיט דער אגודה אין פוילען, מיטן ציוניזם, אנטיסעמיטיזם און אלע אנדערע פראגען וואס זענען נוגע דעם יודישען פאלק.

איך בעט איהם ער זאל מיר עפעס זאגען וועגן זיין "הויף" און וועגן די יודען וואס קומען צו איהם. ער פירט נישט קיין "הויף" און פראוועט נישט קיין טישען, מחמת ער איז א קראנקער מענש און וואס שייך די רומענישע יודען האט ער נישט קיין איבריג-געהויבענע מיינונג וועגען זיי. דער רומענישער יוד, זאגט ער, איז אנ'אויסערליכער מענש, די נשמה פארנעהמט ביי אים א זעהר קליינער ארט. ער האט ליעב צו פוצען זיך און לעבן א גוטען טאג, אבער אינעווייניג איז ער פוסט עדיג, אזוי, למשל, קענט איהר עגעגנען א פשוטען מענשען און פיינען, ער איז א פריץ, ער קען דאך פארגינען טראגען לאקירטע זיך, האנדשוח, א שטעקעלע, נאר אז ..הר צושמועסט זיך מיט איהם זעהט איר, אז ער פערמאגט נישט די מינדעסטע זיטליכקייט פון א ציוויליזירטען מענשען. איהם קומט דעריבער אפט אויס צו זיין חוץ א רבי אויך א פרעדיגער, א זיטען-לעהערער, א שטראפער.

"און וואס איז שייך יודישקייט, זאגט דער רבי, זאלט איהר מיך בעסער נישט פרעגען, אונזערע יודען (דאס הייסט די רומענישע) זענען שטענדיג געווען און פערבליבען ווייט פון יודישקייט".

דער רבי מאכט זעהר אנ'אינטרעסאנטען פערגלייך צווישען בעסאראביער און אלט רומענישע יודען. אין ביידע פראווינצען קומען פאר געמישטע חתונות צווישען יודישע מיידלעך און שקצים. אבער אין אלט רומעניע ווערט עס געטוהן אהן קיין בעשטימטע סיבות, בעת אין בעסאראביע וואו די ארימקייט איז פיעל גרעסער, זענען די יודישע מיידלעך אפט פשוט געצווינגען דאס צו טהון, מחמת א קריסטליכער חתן מאהנט נישט קיין נדן…

איך פערלאז דעם יונגען רבי'ן און איך געה אריבער אין דעם צווייטען הויז וואס דער אלטער רבי אברהם מתתיהו וואוינט. דאס איז א פראכטפולע געביידע מיט אסך גרויסע עלעגאנט-מעבלירטע חדרים. מיט א בעזונדער פאדער- צימער פאר די חסידים און גבאים און מיט אהן א שיעור ווערטפולע אנטיקען. וואס זענען איבערגעבליבען אלס ירושה פון זיין פאטער רבי ישראל דער ריזשינער ז"ל.

דער עלטסטער גבאי פיהרט מיך אריין אינם רבינס חדר. א גרויס פיער- עקיג צימער. טונקעל בעלויכטען מיט אפאר מאסיווע שטיקלעך מעבעל. אין הונטערגרונד, אנגעשפארט מיטן עלענבויגען אן טיש, זיצט דער אלטער רבי אנגעטהון אין א שעהנעם געבלומטען כאלאט, א קלאר לויטער געזיכט מיט א ווייסער שיטערער בארד און טיעפע בלויע אויגען. דער גבאי בעט מיך איך זאל לאנג נישט רעדען מיט רבי׳ן, מחמת ער איז מיד און שוואך.

"ניש-קשה, ניש-קשה" זאגט דער רבי "איך בין נאך נישט אזוי אלט, ווי מען מיעט".

איך בעט איהם, ער זאל מיר זאגען וועגען דעם "משיח-צימער" אין זיין הויז וואט האט א שם איבער גאנץ רומעניע.

"דאס צימער האט מיין פאטער ז״ל געבויט. וואס דאס צימער איז פארטיג געווארן און מיין פאטער האט געזעהן ווי שעהן עט איז, האט ער געזאגט: "דא וועט איינשטעהן משיח". ער האט אויך אנגעגרייט א גאלדענע קרוין פאר משיחין, אבער די קרוי! איז פערשלאסען, און קיינער קען זי נישט זעהן".

ער הייסט דעם גבאי מיי אויסווייזען אלע צימערען, די צימערען זענען פול מיט כל. ערליי וואונדערליכע זאמן, ווי געשליפענע שפיגלען, גאלדענע בעכערס, קרישטאלענע גלעזער און פלעשער און א סאך גאלד און זילבער־בעפוצונגען. איטליך שטיקעל מעבעל האט אנדערע בעדייטונג, און אנ׳אנדערער יחוס, און דער אלטער גבאי ערקלערט מיר דעם אבשטאם פון די חריפות פון יעדע זאך בעזונדער.

ער פיהרט מיר אריין אין "משיח׳ס צימער". די ווענט זענען מיט פראכטפולע רעליגיעזע געמעלע! מאלערייען!", דער דיל און די טיהרען זענען געמאכט פון פיין־געשניצטען האלץ מיט זעלטענע איינפאסטונגען. פון די ווינקלען בלישטשען ארויס גאלדענע און זילבערנע כלים, בעכערס, הבדלה פושקעלעך און מנורות. אויפ׳ן טיש שטעהט א גרויסער קרישטאלענער בעכער, פון וועלכען דער ריזשינער ז״ל, פלעגט מאכען קדוש, דער גבאי געהט אויף די שפיץ־פינגער און בעריהרט יעדע זאך מיט א בעזונדער יראת הכבוד.

"און דא", צייגט מיר דעו־ גבאי א פארשלאסענע שאפע, "געפינט זין־ די משיח-קריין. און ווייסט איהר וויפיעל די קרויסן קאסט? צוויי טוקענד קערבלעך מיט צוויי נפשות, איהר וואנדערט זין־ הא? ורעל איך אייך דערצעהלען דעו־ רקשינער ז״ל האט די קרוץ בעשטעלט ביי איינעם פץ די גרעסטע גאלדשמיטדען אין לאנד. ער האט איהם צוגעזאגט צוויי טויזענד קערבלעך, בתנאי אז דעו־ גאלדשמיד זאל ארבייטען די קרוץ נאר אילם חזשינערס געגעטוארט. אבער אזה ווי דעו־ ריזשינער אח געווען שטארק פערטמען, פלעגט דער גאלדשמיד מעהר ווי איין שעה אץ טאג נישט ארבייטען. געזעוזן אז עט נעהמט צו לאנל האט דער גאלדשמיד בעשלאסן אבצולאזען די ארבייט. דעו־ רויזשינער האט איוזם פאר דעם בעשטראפט, אץ ביי איהם צוגעטמען א קינד. ווען דעו־ גאלדשמיד האט דערזעהן זיין אומגליק, האט ער זיך צוריק אומגעהקעהרט צום רבי׳ן אץ ווייטער פארטגעזעצט ח ארבייט. און ווידער אק אוועק א צייט און ח קרויז אק נאך אלץ נישט געווען פערטיג האט דער גאלדשמיד ווידעו־ פערלוירען דאס געדולד או! ווידער אויפגעהערט קומען. דעו־ רבי האט דעם גאלדשמיד נאך אמאל בעשטראפט, און ביי איהם צוגענומען א צווייט קינד. דער גאלדשמיד האט געפיהלט, אז ער קען זיך מעהר נישט ענטגעגענשטעלען דעם רבי׳נס כח, און ער האט בעשלאסען צו ענדיגען די קרוין. און אט אזי ווי איהר זעהט פערענדיגט דער גבאי, "האט די קרוין געקאסט צוויי טויזענד קערבלעך מיט צוויי נפשות״…

הפוסט אחרי 89 שנה: דרישת שלום אותנטית מתוך חדדו של הצדיק משטפנשט • חשיפה היסטורית הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

ביום ראש חודש אדר א', פקדה את העיר יאסי שברומניה משלחת 'אגודת המקומות הקדושים ברומניה', בראשות הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א, על רקע ההקלות במעברי הגבולות בארץ ובעולם ממגבלות הקורונה.

במהלך הביקור בבית הכנסת המקומי ביאסי, חודש המניין לשחרית, שכמעט התבטל מאז ימי הקורונה, לפני שנתיים ימים.

חברי הקהילה ביאסי, מתכנסים לתפילת שחרית באמצעות הזום ורק לפרקים נדירים הם מתכנסים לתפילות ואירועי חג ומועד.

לכבוד ראש חודש אדר א', עם ביקורו של הרב אברהם יעקב סלמון שליט"א במקום, התאמץ ראש הקהילה מר אלברט לכנס את המניין מחדש בבית הכנסת המקומי.

לאחר תפילת שחרית, קריאת התורה ומוסף במנין, השמיע הרב סלמון דברי ברכה ודברי תורה לשמחת כל המשתתפים.
לאחר מכן פצחו בניגוני שמחה וריקודי מצוה לכבוד ראש חודש.

המתפללים הביעו שמחה עצומה לנוכח הזכייה להתפלל במניין והביעו תקוותם כי המגיפה העולמית תסתיים במהרה ועמה יסתלקו כל המגבלות והחששות שהפריעו לתפקוד תקין של הקהילה.

הפוסט רומניה: משנכנס אדר מקיימים מנין שחרית ביאס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הגה"ח רבי משולם פייבוש ווארמהן זצ"ל

רב בפאלטישאן ויאסי

הגה"ח רבי משולם פייבוש ווארמהן זצ"ל נולד בשנת תרי"ד לאביו – רבה של פאלטישאן הרה"ח רבי יעקב יצחק מזבאריז, בן רבי יוסף יהושע מבאטשאטש-  בנו של רבי יצחק מקאנסטאנטין וחתן דודו הגה"ק רבי אברהם דוד מבאטשאטש זי"ע בעל "דעת קדושים". אמו מרת שרה ע"ה היתה בתו של הרה"ק רבי יוסף יוסקא מלאשקאוויץ – חתנו של הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן ובנו של רבי שמשון מאוזיראן, שהיה בנו של רבי משולם פייבוש מזבאריז בעל "יושר דברי אמת" וחתן רבי יוסף יוסקא בן רבי אריה לייב מוואלטשיסק. יחוסה של משפחת אמו מגיע לגדולי עולם כמו:  רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי א"ל מוולוטשיק, רבי משה חיים מקראסני, רבי נחום מטשרנוביל, רבי פנחס מקוריץ, רבי ליבר הגדול מברדיטשוב, רבי שמשון מאוסטרופולי, ועוד.

הגה"ח רבי משולם פייבוש זצ"ל נקרא על שם זקינו מצד אמו, הרה"ק רבי משולם פייביש מזבאריז זצוק"ל בעל הספר הק' "יושר דברי אמת".

על תפקידו של אביו בפאלטישאן

בהגיעו לפרקו נלקח כחתן בביתו של הרה"ח רבי לוי יצחק מניגרשט, חתנו של רבי פנחס דרברמדיקר מניגרשט [חתן רבי ישעיה יהודא לייב, חתן רבי אריה לייב מוואלטשיסק] ובנו של הרה"ח רבי דוד שמואל.

בשנת תרמ"ה, עם הסתלקותו של אביו הגדול הרה"ח רבי יעקב יצחק זצ"ל, עלה רבי משולם פייביש על כסאו וכיהן ברבנות העיר פאלטישאן. לאחר מספר שנים התמנה כרבה של יאסי.

רבה של יאסי

בשנות רבנותו ביאסי, הקים בה רבי משולם פייבוש מרכז חסידי גדול. גולת הכותרת של מפעליו היתה הקמת ישיבת "יד אהרן" ביאסי, ישיבה אשר בנשיאותה עמד רבינו האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו משטפנשט זי"ע, ואיתו אחיינו הרה"ק רבי מנחם נחום מאיצקאן.

על קריאה מיוחדת למען הישיבה, שהתפרסמה ב"אידישע וויסנשאפט", חתומים חברי הנשיאות העליונה של הישיבה: הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט זי"ע, הרה"צ רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן, רבינו רבי משולם פייביש וואהרמאן מיאסי, ועוד מנשיאי הישיבה: בנו הרה"ח רבי יעקב יצחק ווארמהן, ועוד.

למען ישיבת שטפנשט

במכתב זה, שנכתב בשפת האידיש, קוראים הרבנים לאחינו בני ישראל לבוא לעזרת הישיבה, והם מפרטים את חשיבותה הרבה:

אחד הדברים החשובים שהתרחשו בשנים האחרונות בחיי היהדות בארצנו, הוא הקמתה של הישיבה ביאסי, שהוקמה למען יוכלו צעירי הצאן לקנות דעת ויראת אלוקים. בישיבה זו לומדים למעלה ממאה בחורים ממשפחות עניות בתנאי פנימיה מלאים ומעולים, ולא רק שזו היא הישיבה היחידה ברומניה העתיקה אלא שהיא הישיבה הטובה ביותר בכל הארץ. בישיבה זו יש את התוכנית הלימודית הטובה ביותר לקניית תורה וחכמה, ובעיקר משקיעים בה בחינוך הנערים לתורה ויראת-שמים ומידות טובות, כדי שיקום ויפרח ממנה דור דעה.

בהמשך הקריאה הם מפרטים את המצב הכלכלי הקשה בו נתונה הישיבה, כשעליהם לעבוד קשה למען החזקתה, ההוצאות בהחזקת הנערים על כל הצטרכויותיהם מרובות מאד, ובפרט בזמנים הקשים בהם אנו מצויים.

אך על אף שההוצאות גדולות בהרבה מההכנסות, אין הדבר עוצר אותנו, אסור לנו לעמוד ולעצור את האידיאל כי מטרת קיום הישיבה היא קדושה וגבוהה וחזקה יותר מכל האינטרסים. חייבים ללחום בכל הכוחות בכדי שהישיבה תמשיך לתפקד, ולשם כך צריכים אנו את עזרת ידידינו. משום כך, אנו פונים בזה לאחינו היקרים בעלי רגשות עמוקים לתורה, שאבות אבותינו מסרו את נפשם עליה מרוב יקרתה, ומבקשים שכל אחד ואחד ירתום את עצמו ויתחייב לשלם כל חודש או שנה בכדי לתמוך בישיבה היחידה ברומניה הישנה. ובזכות התורה הקדושה תוושעו בכל הברכות ושנים טובות, בני חיי ומזוני רוויחי והצלחה גדולה!

נמלט ברגע האחרון מידי הנאצים

בשנות השואה ניצל רבי משולם פייביש בנס מידיהם של הנאצים, לאחר שבפוגרום שנערך ביאסי  נמרטו זקנו ופאותיו. רבינו הסתלק לבית עולמו בשנת תש"ז, ואת מקומו אחריו מילא בנו הרה"ח יעקב יצחק. לאחר הסתלקותו רצתה זוגתו לעלות לארץ הקודש, אולם נפטרה בדרכה בבוקרסט בשנת תש"י. בנו רבי יעקב יצחק עלה לארץ הקודש והיה רב בתל-אביב. חלק מצאצאיו נרצחו בשואה וחלק אחר זכה להינצל לחיים.

הפוסט פאלטישאן, רומניה: הרב שנמלט ברגע האחרון מידי הנאצים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בימים אלה חוגגים שנה לחתימת ברית ערים תאומות בין העיר אשדוד לעיר יאס, העיר הרביעית בגודלה ברומניה והמטרופולין השני ברומניה כולה, בהשתתפות ראש העיר יאס מיהאי קיריקה וראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי, שהגיע במיוחד לרומניה, כדי להשתתף במצעד החיים שביוזמת הרב יוסף ווסרמן הרב הראשי ליהדות רומניה, ביחד עם עו"ד חנוך ארליך, חבר מועצת העיר ומנהיג הקהילה הרומנית באשדוד והרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב קהילת שטפנשט.

האירוע דווח בזמנו לפני כשנה בתקשורת ובעדכוני עיריית אשדוד ויאס.

למסע המיוחד הצטרפו גם נציגי הקהילה הרומנית באשדוד, יהושע זונטג, ונציג העירייה מר שלמה רוטנברג אל"מ במילואים.
ד"ר יחיאל לסרי שהשתתף במסע החיים הציג את העיר אשדוד כעיר החמישית בגודלה בארץ ישראל ובעלת הקהילה הרומנית הגדולה בארץ.
הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א אמר:

"החתימה על ברית ערים תאומות, מהווה סגירת מעגל לכל קהילת יוצאי רומניה, בעיקר בשל טבח 13,000 היהודים תושבי העיר יאס שנרצחו בעת הכיבוש הנאצי, בשלושת ימי הפוגרום 'פרעות יאשי' שאירעו בין ה-28 ל-30 ביוני 1941.

עוד הוסיף ואמר:

"הזוועות לא מרפות מהניצולים ששרדו את אותם ימים אפלים ולכן עלינו לפעול ולשמר את זכרם על ידי הנצחתם בכל דרך, כי לעולם לא נשכח".

ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ציין:

"אנו משתתפים במצעד החיים על אדמת רומניה ובתום הצעדה נחתום על ברית ערים תואמות ונחזק את העובדה שהעיר אשדוד, כמו כל העם היהודי, ימשיכו להעמיד על סדר היום את שימור זיכרון השואה וזיכרון קורבנות השואה".

בתום טקס החתימה, על פי הזמנת הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א, פנה ראש העיר יאס מר מיהאי קיריקה ביחד עם ראש העיר אשדוד ד"ר יחיאל לסרי לקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט, רבי מנחם נחום פרידמן, זי"ע, שם הדליקו נר זכרון וערכו תפילה לזכר הנספים ולשלום החיים, לרפואה והצלחה. במהלך התפילה, התרגש ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי וסיפר על הקשר המיוחד שלו לצדיק.
יצויין כי בימים אלה מתכוננים ביאס שברומניה, לטקס זכרון ב'קסטורה', חצר המשטרה לשעבר עם חידוש פני המוזיאון היהודי.

הפוסט הטקס ברומניה שהסתיים בקבר הצדיק משטפנשט: שנה לברית ערים תאומות אשדוד-יאס הופיע לראשונה ב-שטפנשט..