ההכנות הולכות ונשלמות לקראת צאת 'מסע חוצה אירופה', בדרך אל ציונו של האדמו"ר הראשון משטפנשט בעיר יאס שברומניה, לרגל יומא דהילולא קדישא.

לפי התכניות, המסע יתקיים בהשתתפות הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט והרב נתן נטע לנדמן שליט"א רב אב"ד חולון ויחלוף בין המדינות הבאות בס"ד: מולדובה, טרנסניסטריה, רומניה ואוקראינה.

תכנית המסע כדלהלן:

יום ג' – י"ב כסלו:
נחיתה בבוקרסט.
גאלאץ, ציון בעל הייסורים הראי"ה מאדז'וד

יום ד' – י"ג כסלו:
יאס, התארגנות בבית המלון.
הרלאו, קבר הנסתר רבי חיים איציקל אייזקסון
בוטשעטש, קבר הצדיק רבי אליעזר וואלף מבוטשעטש ובנו בעל היד יוסף
שטפנשט, קבר הרה"ק רבי שלום תאומים, רבני שטפנשט, גבאי הצדיק, אוהל הצדיק שפונה

אור לי"ד כסלו:
יומא דהילולא רבא וסעודת הילולא

יום ה' – י"ד כסלו:
יום ההילולא
תפילת רבים בקבר האדמו"ר הראשון משטפנשט
קבר כ"ו גאוני וקדושי יאס
קבר נרצחי הפוגרום הי"ד
קברי אחים קדושי
פאפריקאן הי"ד
אוהלי הצדיקים מפודולואי, בוהוש, ווארמן, רבינוביץ זי"ע

ליל שישי בסאדיגורה, ציון הסב"ק מרוזין ובניו האדמו"רים

יום ו' – ט"ו כסלו:
מז'יבוז', תפילת שחרית בהיכל הבעל שם טוב ותלמידיו הק'

שבת – ט"ז כסלו:
אומן, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב, הכנה לשבת, הפרשת חלה המונית
סיור בגן סופיה, שוק אומן
סעודת שבת כיד המלך במלון הפאר החדש 4 כוכבים

מוצשב"ק:
סעודת מלווה מלכה עשירה כולל ריקודים ותפילות

יום א' – י"ז כסלו:
פרוהובישט, קבר רבי שלום שכנא הגדול
ברדיטשוב, קבר סניגורן של ישראל
פאסטוב, קבר רבי אברהם המלאך
נחיתה בתל אביב

ברוך בואינו לשלום בארה"ק!

לפרטים והרשמה, לחצו: כאן.

הפוסט "אצלי פועלים ישועות בנקל": הכנות אחרונות לקראת מסע ההילולא של האדמו"ר הראשון שליט"א ברומניה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

המשך סקירת מסע משלחת מוסדות שטפנשט לרומניה ואוקראינה, לרגל הילולת הסב"ק מרנא רבי ישראל מרוז'ין זיע"א. המסע יצא לאור בצל דעיכת המגיפה העולמית בעז"ה, כאשר החלו השיירות והדרכים להיות יותר מצויים ודרכי ציון שהיו אבלות בשנה שעברה מבלי באי מועד, מתחילים אט אט לשקוק חיי תפילה וישועה כבימים מקדם.

אל המשלחת של מוסדות שטפנשט הצטרף הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א יחד עם משלחת חסידי בית רוז'ין מאנטווערפן בראשות הרה"צ אבד"ק שפיקוב שליט"א.

חלק 2:

בפניא דמעלי שבתא נערכה תפילת רבים נרגשת ביותר על ציון המצוינת של מרן רבינו הסבא קדישא, כאשר במהלך התפילה הוזכרו לברכה שמות המוני עמך בית ישראל אשר עשו את רבני המשלחת שליחים להזכירם לטובה ולברכה.
צוות חוקרי ה'אגודה למקומות הקדושים ברומניה' ניצל את השהות בבית העלמין סאדיגורא למפות את חלקות הקברים שנותרו ושרדו לפליטה, ולחפש את קברי גדולי החסידים וכן את קברו הנעלם של הגאון בעל ה"יד יהודא" אבד"ק סאדיגורא אשר בצוק העתים לא נודע איה מקומו.

במהלך החיפוש אותרה מצבה בלתי ידועה ועליה הכתובת תקע"ח, פ, נט', צהלי ורוני יושבת, ציון הלו כי כגול, בקרבך הרב המא]ור[, הג]דול[ בנן של קדושים, כבוד מהו' שלמה, כמוה' יהושע העשיל, זצ"ל…' ממש מול אהל הציון הקדוש, ולשמאלו מצבת זוגתו הרבנית גם על קברה תוארים מופלגים, לעת עתה אין לנו פרטים נוספים על אותו צדיק "המאור הגדול" הטמון באדמת קודש סאדיגורא.

יצויין כי כמה מאות מטרים ממול האהל, לאחר קרחת גדולה בתוך בית העלמין, במרחק שלא נראה לעין, ישנה חלקת קברים ענקית ובה כאלף מצבות, וזאת בנוסף לתגלית שבידי הרב גליצנשטיין שאיתר מאות מצבות שנשדדו מתוך בית העלמין אל הספרייה המקומית ובשנים האחרונות הושבו אל בית העלמין אך מחוסר תקציב לע"ע לא הצלחנו לתחקר ולתעד את מה שהם מכילים.

לאחר תפילת הרבים הנרגשת באהל הסבא קדישא ובניו זיע"א שבו רבני המשלחת למקום האכסניא בעיר טשרנוביץ ל"שבתא דריגלא" לרגל האי יומא קדישא "עיצומו של יום מכפר" באתרא דמר בעל ההילולא.

התפילות וסעודות השבת נערכו בבנין הקהילה היהודית בראשות השליח הרב מנחם מנדל גליצנשטיין יחד עם עשרות מחברי הקהילה אשר בכל ימות השנה זוכים להיות בבחינת 'בני היכלו של הצדיק' בהיותם דרים בגליל מקום מנו"כ.

הרב גליצנשטיין העמיד את כל צרכי השבת בהרחבה גדולה ובהכנסת אורחים מופלאה, כל הדוברים שנשאו מדברותיהם העלו על נס את המסירות נפש להחזיק את היהדות במקום זה במשך כל ימות השנה.

בשבת מרוממת זו השתתף גם הרה"ח אלכסנדר ראסקין מביתר המכהן כשליח מטעם ארגון 'סטארס' כוכבים, מטעם נר לאלף לחבר העמים, אשר פועלים להעמקת הקשר בין הנוער היהודי ברחבי מדינות חבר העמים לבין הקהילות ומנהיגיהם, ועתה היתה לו ההזדמנות לעמוד מקרוב אחר פעילות הקודש של השליח הרב גליצנשטיין המחבר ומגשר בין כל סוגי באי ביתו ומבקרי היכלו ומקרבם לאבינו שבשמים.

בשבת אחה"צ נערך מסע קידוש השם ברחובות טשרנוביץ, כאשר הרב גליצנשטיין יחד עם הקבוצה ורבני המשלחת בראשות רב המקום ערכו סיורי תפילה והתעוררות ברובע העתיק של העיר טשרנוביץ, ובמרכזו ברחוב ה'סינגוגה' – רחוב בתי הכנסת, ובהם בתי הכנסת העתיקים ו ה י ס ט ו ר י י ם , של הרה"ק האדמו"ר מבאיאן- טשרנוביץ, ובסמוך לו בית האדמו"ר הרה"ק מטשרנוביץ בו עדיין נראים עדויות לתקופה רבת הפאר שהיתה ונמוגה.

בשער הבנין בעל הגוון הירוק נראים סימני מזוזה, ובחזית הקומה העליונה של הבנין מתנוססת לתפארת המרפסת המפורסמת שפונה לאופק העיר באיאן, ומעליה היה רבינו הק' מבאיאן-טשרנוביץ צופה ומביט לעבר עיר מכורתו בערגה ובכיסופין.

משם פנינו לבית מדרש 'שומרי שבת', בית מדרש הענק של הרה"ק ה'באר מים חיים' אשר בתחילה היה מעץ ואח"כ נבנה מאבן, בתוככי הבנין עוד ישנם עיטורים עתיקים של היכל בית הכנסת העתיק הקיים עד היום בשממונו. בית הרה"ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען שם אסף אל ביתו את יתומי טרנסניסטריה וברח עימם לבוקרסט, בית מדרשו של הרה"ק רבי איתמר מנדבורנא, וכן קלויז סאדיגורא ]וי"א ויז'ניץ[ בו כיהן האדמו"ר הרה"ק רבי שלום יוסף בן הרה"ק ה"אור ישראל" מסאדיגורה.

משם המשכנו לבית מדרשו של המרא-דאתרא השליח הרב גליצנשטיין שהיה בית מדרש עתיק בשם 'ביהמ"ד טאובר'.
סיור רב ערך שהותיר אחריו רושם בל ימחה ותחושות מעורבות על תפארת היהדות שהאירה טשרנוביץ בימים ההם וממתינים לגאולתם בארץ הקודש במהרה בימינו.

במוצאי שבת קודש נערכה שוב תפילת רבים בציון הקודש של מרנא ורבנא הסבא קדישא מלך ישראל מרוז'ין זיע"א באמירת פרקי תהילים בהתעוררות ורגש רב, בתחושות של 'פתח לנו שער בעת נעילת שער' ובתחושה עילאית כי שעה זו היא שעת רצון לקבלת התפילות ולפעול ישועות בעבורנו ובעבור כל כלל ישראל ובעבור כל הפתקים והשמות והבקשות שהועברו מארץ הקודש ומרחבי העולם לציון המצויינת.

הפוסט חלק 2: אגודת המקומות הקדושים ברומניה במסע היסטורי ומרגש – לרגל הילולת הסב"ק מרוז'ין הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

מעמד סעודת הילולא קדישא של האדמו"ר הראשון משטפנשט, הרה"ק רבינו מנחם נחום פרידמן זי"ע בן מרן הסב"ק מרוז'ין, בשילוב מעמד סיום מסכת עירובין במסגרת לימוד הדף היומי הנלמד בבית המדרש מדי יום ביומו, לכבוד יומא דהילולא דצדיקיא.

המעמד הגדול יתקיים בבית המדרש שטפנשט, ביום ראשון פר' וישלח.
מעריב בשעה 18:00.

דברי חיזוק במשנת בעל ההילולא ישמיעו הרבנים הגאונים שליט"א:

כ"ק אדמו"ר נדבורנא ביתר שליט"א

הגה"ח רבי משה בראנסדרופר שליט"א רב ור"מ היכל ההוראה ירושלים.

הגה"ח רבי יצחק דוד אלתר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר הפני מנחם מגור זצוקללה"ה.

הגה"ח רבי זושא הורביץ שליט"א רב קהילת החסידים אלעד.

הגה״ח רבי אהרון שפירא שליט״א רב אב״ד פרדס כץ ב״ב.

הגה"ח רבי מיכאל הלפרין שליט"א לפנים רבה של עתלית ורב ומייסד ביהכ"נ תפארת מתתיהו שטפנשט בעתלית.

בזמירות נריע לו עם הכנר העולמי ראובן בן חנן.

מעמד צאתכם לשלום, לכבוד משלחת הרבנים שליט"א שלוחי בית ישראל היוצאים להעתיר במעמד התפילה השנתי באוהל הציון הקדוש בעיר יאס רומניה.

עולו ואתכנשו בהילולא דצדיקיא!

הפוסט ההילולא ה-152: סעודת הילולא קדישא של האדמו"ר הראשון משטפנשט הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

סדרת עלוני 'סגולת שלום' מנפיקה את העלון ה-5, עלון שעוסק בהרה"ק רבי שלום שכנא מפרובישט ותקופתו, וסגולתו הנודעת לליל שישי כדרך להביא שלום בית ולהחזיר את האהבה והשמחה לבתי ישראל.

והפעם עם סיפור מרתק אודות ד"ר פקטרוביץ, תלמידו של ה'באר יעקב' מנדבורנה זצ"ל.

לצפיה ולהורדה: כאן.

אם יש לכם מה להוסיף ולציין בנושא, זה הזמן לשלוח את הערותיכם ותגובותיכם.

הפוסט מה הסגולה לשמחה של ד"ר פקטרוביץ? עלון 5 בנושאי שלום ושמחה • להורדה הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הפוסט חשיפה: תיעוד קבר הסבא קדישא מרוז'ין לפני 20 שנה, טרם הקמת האוהל הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

צפת. סעודת הילולת הסב"ק מרוז'ין זיע"א ביום היא"צ ג' חשון תשפ"א, נערכה ברוב עם בבית המדרש רוז'ין בראשות המייסד הרב משה לייב סלמון שליט"א בצפת, בראשות הגה"צ ר' אליעזר ארנסטר שליט"א רב מאור חיים, הגה"ח ר' נפתלי פרידמן שליט"א איש מירון, הרה"ג ר' אברהם יעקב סלמון שליט"א רב קהילת שטפנשט, שנשאו דברים בגודל היום עליו אמרו חסידים שהוא בבחינת "עיצומו של יום", לרגל הילולת ה-170 של הסב"ק מרוז'ין, בהשתתפות אברכי כולל 'אור ישראל' בעיה"ק צפת ומתפללי בית המדרש 'חסידים' קרית מאור חיים בעיה"ק צפת.

הרה"ג אברהם יעקב סלמון שליט"א רב דקהל שטפנשט שהגיע במיוחד מהמרכז כדי לחשוף את התחקיר ההיסטורי שערך בתקופה האחרונה אודות מסלול הבריחה של הסב"ק מרוז'ין אותו שיחזר בעצמו.

בדבריו, הוא הביא ממצאים דרמטיים וסיפר אודות האיסוף הדקדקני של שמות העיירות השונות בהם חצה הסב"ק במסלול בריחתו והתרגום המדוייק של כל אחת מהן לשמות הלועזים העדכנים בימינו של אותם מקומות, על ידי חוקרי ימות עולם, ביניהם הסופר המוכשר הרב חיים קוטלר.

לדברי הרב סלמון, אחרי איסוף כל הפרטים התברר כי המסלול הסתכם במעל 2,700 ק"מ בימינו, מה שהופך את המסלול לדרך בריחה הירואית ובלתי נתפסת בסוסים ועגלה של אותם ימים. גם באותם ימי בריחה, נשאר הסב"ק כמלך בגדוד וכל הנהגותיו המשיכו עמו בכל מקום שהיה. מכל אלה אנו למדים להתחזק בכל מצב שהוא ולהדבק באמונתינו בכל עת.

כן הצליח הרב סלמון לגלות כי בית הכלא בקמיניץ בו שהה הסב"ק ממוקם ברחוב פילוועריק בימינו וכי המבצר האימתני בקייב עודנו קיים!

הרה"צ הישיש רבי נפתלי פרידמן שליט"א הגיע במיוחד ממירון ושפע סיפורים היסטוריים מבעל ההילולא ומבנו הצדיק משטפנשט והדרך להידבק במידותיו וללכת במעשיו וההשתתפות בסעודת ההילולא בדיבוק חברים זוכים להשפעת הסב"ק בעל ההילולא.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

הפוסט לרגל ההילולא ה-170: חשיפת מסלול הבריחה ההיסטורי שהתפרס על פני כ-2,700 ק"מ הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בעולם החסידות בכלל ובחסידויות בית רוז'ין בפרט ציינו היום (רביעי) את יומא דהילולא רבה של הס"ק, הרה"ק רבי ישראל מרוזי'ן.

מידי שנה, עולים אלפי חסידים, מחצרות באיאן, סאדיגורה ואחרים לציון הקדוש להעתיר בתפילה ביום זה.

יום ההילולא, הינו יום מיוחד בחסידות והתבטאו עליו אדמו"רי השושלת של רוז'ין כי 'עיצומו של יום מכפר'.

השנה, בשל ההגבלות מפני התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם בכלל ובאוקראינה בפרט, הציון היה שומם במרבית שעות היום.

מי שעלה בליל ההילולא להדליק נר ולהתפלל מעריב במקום, הוא שליח חב"ד המקומי והרב של צ'רנוביץ, הרב מנחם מענדל גליצנשטיין, שהגיע עם קבוצת מקורבים מהקהילה היהודית של צ'רנוביץ לציון הצדיק רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. במקום הדליק נר, ונשא תפילה בשליחותם של כלל חסידי רוז'ין בארץ ובעולם.

בעיצומו של יום, הצליחו להסתנן לאוקראינה מספר חסידי באיאן (בתמונה), שעלו לציון והתפללו בהתרגשות למען כלל ישראל בארץ ובעולם והודו על חסדי שמיים שעמדו להם כשהצליחו להיכנס לאוקראינה ולפקוד את הקבר הקדוש ביומא דהילולא.

התמונה: באדיבות המצלם

הפוסט רוז'ין – אוקראינה: קבוצת חסידי באיאן הצליחו להסתנן לאוקראינה ולפקוד את ציונו של הסבא קדישא מרוז'ין ביומא דהילולא הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל, רב ושו"ב בבוקרסט

נלב"ע כ"ג אלול תשס"א ומנו"כ בהר-המנוחות ירושלים

הרה"ח רבי זאנוויל רבינוביץ זצ"ל נולד בג' חשוון ה'תרפ"א, יומא דהילולא השבעים של קדוש ישראל, הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, לאביו הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, נינו של הרה"ח רבי אהרן אב"ד קרעמנצ'וג, נכדו של הרה"ק בעל התניא. וזוגתו של רבי אהרן שהייתה נכדת הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע.

הרה"ח רבי אהרן רבינוביץ זצ"ל, אביו של רבי זאנוויל, גדל והתחנך בבית מלא וגדוש בתורה ויראת-שמים, בדרך הסלולה מרבותינו הקדושים מרן הבעש"ט זי"ע – אליו התייחסה משפחתו, ותלמידיו הקדושים, ולאמו (של רבי זאנוויל אשת רבי אהרן) מרת רויזא לאה ע"ה, בת רבי ישראל שלמה גערצמן מהעיר יעדיניץ בבסרביה (מולדובה). הם הקימו את ביתם בעיר רישקאן הסמוכה ליעדיניץ, ולצורך פרנסת ביתו עסק במכירת ספרים ותשמישי-קדושה.

הרה"ח רבי אהרן היה עובד השם באמת ובתמים, והיה דבוק בצדיקי הדור, והרבה לנסוע ולהתחמם לאורם של צדיקי בית רוז'ין ושטפנשט, אשר אורם וקדושתם השפיעו על הקהילות הקדושות ברומניה והגלילות. במיוחד היה הרה"ח רבי אהרן מתאבק בעפר רגליו של הרה"ק האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט, אשר אלפי ישראל נהרו אליו להתחמם לאורו הגדול ולקבל את ברכותיו, ושם קנה ודלה ממעין הטהור מלוא חופניים תורה ויראת-שמים.

ברכת האדמו"ר משטפנשט זי"ע לנשיאות חן

כבר מילדותו של רבי זאנוויל צירף אותו אביו רבי אהרן לנסיעותיו לצדיקי הדור, כדי שיראה מקרוב את עבודתם בקודש ויושפע מהוד קדושתם תורה ויראת-שמים, חסידות ומידות טובות. פעמים רבות זכה ר' זאנוויל כילד לנסוע עם אביו אל הרה"ק רבי אברהם מתתיהו פרידמן זי"ע משטפנשט.

פעם אחת שאל אותו הצדיק משטפנשט: "זאנוויל'ע! איזה ברכה אתה רוצה לקבל ממני?".

משלא ענה הילד מרוב יראה, בירכו הצדיק: "הקב"ה יעזור שתזכה תמיד לנשיאות חן בעיני כל רואיך".

אביו הרה"ח רבי אהרן זצ"ל, התרגש ביותר מהברכה המפורשת שהעניק הרבי לבנו, ובדרכם חזרה לעיר רישקאן אמר האב לבנו: "דע לך, בני, שברכה זו חשובה עד למאד, ובטוח אני כי ברכה זו תלווך כל ימי חייך לאורך ימים ושנים". ואכן, הרה"ח רבי זאנוויל היה מתבטא תמיד ואומר שהוא חש את קיומה של ברכה זו והרגיש שהיא הועילה לו בחייו.

הווי גולה למקום תורה

בשנת ה'תרצ"ד, עם כניסתו לעול המצוות, שלח אותו אביו ללמוד תורה בעיר ואם בישראל יאס שברומניה, בישיבת "בית אהרן" שעמדה תחת נשיאותו של ראש-הישיבה הגאון רבי יעקב יצחק וואהרמן ז"ל, נו"נ לבעל ה"דעת קדושים" מבוטשאטש זצ"ל.

משם גלה הבחור זאנוויל למקום תורה בעיר וויז'ניץ, ללמוד בישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", וזכה שם לקרבה מיוחדת מנשיא הישיבה הרה"ק בעל "אהבת ישראל" זי"ע ובנו ראש-הישיבה הגאון רבי אליעזר הגר בעל "דמשק אליעזר" זצוק"ל, והוא נמנה בין התלמידים המובהקים שלו.

בשנת תרצ"ט, במהלך לימוד עבודת הקודש, עבר מישיבת ויז'ניץ אל העיר שטפנשט, שם המשיך ללמוד הלכות שחיטה וטריפות בצוותא חדא עם חבורת בחורים בישיבת "בית אברהם". היתה זו ישיבה שנתייסדה בביתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זצוק"ל לאחר הסתלקותו ונקראה על שמו הטהור, כשביתו שהפך לאכסניה של תורה מהווה מקום קדוש לעילוי נשמתו הטהורה.

הוא קיבל סמיכה למלאכת הקודש של השחיטה מהרב הגאון רבי משה צבי פרוכטר זצ"ל – אב"ד ראדוקנען, מהגאון רבי חיים באראד זצ"ל – ראש השוחטים דאגודה ביאס, ומהרה"צ רבי חיים הלוי רבינוביץ זצ"ל – ראב"ד דיאס וסגן יו"ר רבני רומניה.

בהימוט מוסדות עולם

בשנת ה'תש"א בא בברית האירוסין עם בתו של רבי שלמה ליב ז"ל, שהיה גבאי ועסקן נאמן בעיר יאס. לאחר אירוסיו, נסע לעיר וואסלוי ברומניה ושהה שם במשך מספר חודשים בצילו של הגאון רבי אריה דוב [לייבוש בער] הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, שהראה כלפיו קרבה וידידות מיוחדות. בחודש תמוז ה'תש"א, גויס הבחור החתן זאנוויל רבינוביץ ביחד עם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל ובני קהילתו מוואסלוי, למחנות ההשמדה בעיר טרגו ז'יו שברומניה. משם הועבר למחנה עבודה בקאראקל שברומניה, ומשם לוואפניארקה בטרנסניסטריה-אוקראינה.

בבוקרסט

רק לאחר מספר שנים, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הקים רבי זאנוויל את ביתו עם מרת מרים ע"ה, בת רבי שלמה ליב. החתונה נערכה בעיר יאס, ולאחר מכן עבר לגור בבוקרשט הבירה. גם הג"ר לייבוש בער הלפרט זצ"ל, רבה של וואסלוי, עבר אחרי המלחמה לבוקרסט, והם המשיכו את קשרי הידידות ביניהם. בוקרשט היתה מקום קיבוץ לניצולי שואה רבים, שרידי חרב, ביניהם רבנים ואדמורי"ם רבים.

הרה"ח רבי זאנוויל שימש בבוקרשט כרב ובעל-תפילה מופלא במשך עשרים שנה בבית-הכנסת "אחדות קודש" ברחוב מאמולר ובבית-הכנסת של רבינו המלבי"ם ברחוב בראבילור. כמו כן שימש כשוחט ובודק דמתא.

בארץ הקודש

בשנת תשכ"ה עלו הרה"ח רבי זאנוויל ומשפחתו לארץ הקודש.

הוא התיישב בעיר יבנה העתיקה, שם שימש בקודש במשך שנים רבות כשוחט מומחה. כמו כן שימש במשך שנים רבות כבעל-תפילה בעיר רחובות הסמוכה ליבנה.

במשך ימי חייו היה הרה"ח רבי זאנוויל בידידות קרובה עם עשרות אדמורי"ם ורבנים אנשי שם, הן בחו"ל והן בארץ ישראל, כשהוא סופג אל קרבו מהנהגותיהם בקודש, שואב ומקבל מהם מלוא חופניים תורה ועבודה, חסידות ויראת-שמים. בין היתר, היה רבי זאנוויל בידידות קרובה במשך שנים רבות עם האדמו"ר רבי יצחק [השני] פרידמן מבוהוש זצוק"ל, ידידות שהחלה בבוקרשט ונמשכה לאחר עלייתם לארץ הקודש.

בשנת ה'תשמ"ח עבר להתגורר בירושלים עיה"ק בשכונת רמות, עד הסתלקותו בשיבה טובה בכ"ג אלול שנת ה'תשס"א, ומנו"כ בחלקת הר תמיר בהר-המנוחות ירושלים עיה"ק.

הפוסט לקראת ההילולא ה-20: השוחט של בוקרסט שלא נכנע לקומוניסטים הופיע לראשונה ב-שטפנשט..

בהמשך לפוסט הקודם שפרסמנו כאן, אנו שמחים לחשוף פרק נוסף וצרור מאמרותיו הקדושות של הצדיק מריבניץ, הרה"ק רבי חיים זנוויל אברמוביץ זצ"ל תלמידו המובהק של רבינו הצדיק משטפנשט, זכותו תגן עלינו, אשר בגדלותו העצומה היה מרבה לספר בהזדמנויות שונות:

ברכת אתרוג

• הצדיק מריבניץ סיפר, שהצדקנית מרת גיטל, בתו של הרה"ק מרוז'ין, אמרה פעם אחת ש"ברכת האתרוג" של אביה נמצא אצל הצדיק משטפנשט, היא אמרה את זה על ר' אברהם מתתיהו, שהוא כבר היה הנכד של הרבי מרוז'ין.

בגדיו יהיו פרומים

• הצדיק מריבניץ סיפר שהרה"ק האדמו"ר הראשון משטפנשט, ר' מנחם נחום משטפנשט זכותו תגן עלינו, היה רגיל לומר שהענין של אדיקות ('פרום' באידיש) הוא עניין שלא מקובל אצל החסידים, כרמז לכך אנו רואים שרק פעם אחת כתוב בתורה: "ובגדיו יהיו פרומים", וזה נאמר אצל מצורע… ולכן: הבגד של המצורע שהוא "פרום", זהו מגאווה, והבטנה הוא כעס, והחוטים תפורים ממרה שחורה. לעומת זאת, החסיד הוא בדיוק ההפך מזה, מלא שמחה וכולו נשבר…

רוחו של מתתיהו

• הצדיק מריבניץ סיפר פעם אחת שהצדיק משטפנשט, הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זכותו תגן עלינו היה רבי 65 שנים שלימות. הוא נולד תר"ז – תר"ח, ונסתלק בשנת תרצ"ג. הוא נולד ביום ראשון של חנוכה, והוכנס לבריתו של אברהם אבינו ע"ה ב"זאת חנוכה". והרה"ק הצדיק מרוז'ין זצ"ל נתן לו שמו אברהם מתתיהו. הטעם שקראו אברהם, אין אנו יודעים, אבל השם מתתיהו, אמר הרבי שנתן לו שם כזה, מפני שהוא ברוחו של "מתתיהו" הכהן גדול הזקן ממלחמת החשמונאים שהסתיימו בנצחונם לקראת חנוכה, והוא האריך ימים.

השעון שעצר מלכת

• סיפר הצדיק מריבניץ שהסתלקותו של הצדיק משטפשנט, אירע ביום השבת והיה שם בביתו שעון, שהתקבל בירושה מהרה"ק הצדיק מרוז'ין, שהיה נוהג למתוח את הקפיץ בשעון זה פעם ביום, מדי יום. ובדיוק כשהסתלק הצדיק משטפנשט, נעצר השעון הזה מלכת.

אלף בית

• כשהיה הצדיק מריבניץ אצל רבו הצדיק משטפנשט, שבועיים לפני שנסתלק מזה העולם, אמר הצדיק משטפנשט, שנזכר בסבו הרה"ק מרוז'ין, למרות שהוא היה בפטירתו בסך הכל בגיל שלש שנים. הוא הוסיף ואמר שזוכר את הרה"ק הצדיק מרוז'ין והוא למד איתו את ה"אלף בית" עד אות "יוד". וכשהגיע לאות י', אמר הרה"ק הצדיק מרוז'ין לצדיק משטפנשט שהיה אז ילד קטן: יו"ד, זה מה שאתה… (דאס ביסט דו). ועוד אמר עליו הצדיק מרוז'ין, שבזמנו יוושעו היהודים.

קול דממה דקה

• סיפר האברך ר' יחזקאל הערמאן ששמע מהצדיק מריבניץ, שאצל הצדיק משטפנשט רבי אברהם מתתיהו זכותו תגן עלינו, היה אפשר לראות נענועי ד' המינים באורח פלאי בימי חג הסוכות, כאשר הזיעה היתה זולגת מידיו של הצדיק משטפנשט כמו טיפות מים בעת נענועי הד' מינים בחג הסוכות מרוב דבקותו בעבודת התפילה, אבל האתרוג היה נשאר יבש.

החיילים שלא הצליח לעמוד בדממה

• דבר נוסף הוא הביא לביטוי בשם הרבי מריבניץ שאמר שבזמנו התפרסם במדינת רוסיא, שהעמידו חיילים לעונש, ונאסר עליהם במשך חצי שעה לעשות שום תנועה כך במשך חצי שעה, וכמעט אף אחד מהחיילים לא היה מסוגל לעמוד בכך. לעומת זאת אצל הצדיק משטפנשט אפשר היה לראות כיצד בשעת נענועי הד' מינים שלו, הוא עמד במשך שעות ארוכות כשהוא בדבקות עליונה, אך מבלי לעשות שום תנועה.

• סיפר הצדיק מריבניץ:

פעם היה קצב בשטנפשט שהגיע אליו פקיד מס לא יהודי שבא לדרוש ממנו תשלומי מס. הקצב עמד אז עם סכין הקצבים וכשניגש הגוי לתבוע את המס, התרעם עליו הקצב ומתוך כך נבהל פקיד המס וקיבל התקפת לב ומת מיד בתוך החנות. וירץ הקצב תיכף לצדיק משטפנשט והתחיל לזעוק בקול בכי שח"ו הגויים עוד יכולים להעליל עלילה על כל היהודים ומי יודע אם הדבר לא יכול להסתבך ולהגיע לכדי פוגרום חלילה. הצדיק משטפנשט ענה בקול רגוע שיעזוב את העיר במשך יומיים וכל הענין ישתכח, וכך הווה. מעשה המופת הזה נודע לרבנית משטפנשט, וכידוע לא היו לה ילדים, היא הגיעה מייד בטענה לצדיק משטפנשט, שאם הרבי יכול לעשות ישועות כאלה לאחרים, מדוע אינו עושה ישועה להם עצמם שיהיו להם בנים? ענה על זה הצדיק משטפנשט, "איפה יש לכם האמונה שיש לקצב הזה" – – –

הפוסט כך בוטלה עלילת הדם מעל הקצב בשטפנשט: הצדיק מריבניץ מספר על הצדיק משטפנשט • חלק ב' הופיע לראשונה ב-שטפנשט..