בהמשך לפוסט הקודם שפרסמנו כאן, אנו שמחים לחשוף פרק נוסף וצרור מאמרותיו הקדושות של הצדיק מריבניץ, הרה"ק רבי חיים זנוויל אברמוביץ זצ"ל תלמידו המובהק של רבינו הצדיק משטפנשט, זכותו תגן עלינו, אשר בגדלותו העצומה היה מרבה לספר בהזדמנויות שונות:
• הצדיק מריבניץ סיפר, שהצדקנית מרת גיטל, בתו של הרה"ק מרוז'ין, אמרה פעם אחת ש"ברכת האתרוג" של אביה נמצא אצל הצדיק משטפנשט, היא אמרה את זה על ר' אברהם מתתיהו, שהוא כבר היה הנכד של הרבי מרוז'ין.
• הצדיק מריבניץ סיפר שהרה"ק האדמו"ר הראשון משטפנשט, ר' מנחם נחום משטפנשט זכותו תגן עלינו, היה רגיל לומר שהענין של אדיקות ('פרום' באידיש) הוא עניין שלא מקובל אצל החסידים, כרמז לכך אנו רואים שרק פעם אחת כתוב בתורה: "ובגדיו יהיו פרומים", וזה נאמר אצל מצורע… ולכן: הבגד של המצורע שהוא "פרום", זהו מגאווה, והבטנה הוא כעס, והחוטים תפורים ממרה שחורה. לעומת זאת, החסיד הוא בדיוק ההפך מזה, מלא שמחה וכולו נשבר…
• הצדיק מריבניץ סיפר פעם אחת שהצדיק משטפנשט, הרה"ק רבי אברהם מתתיהו זכותו תגן עלינו היה רבי 65 שנים שלימות. הוא נולד תר"ז – תר"ח, ונסתלק בשנת תרצ"ג. הוא נולד ביום ראשון של חנוכה, והוכנס לבריתו של אברהם אבינו ע"ה ב"זאת חנוכה". והרה"ק הצדיק מרוז'ין זצ"ל נתן לו שמו אברהם מתתיהו. הטעם שקראו אברהם, אין אנו יודעים, אבל השם מתתיהו, אמר הרבי שנתן לו שם כזה, מפני שהוא ברוחו של "מתתיהו" הכהן גדול הזקן ממלחמת החשמונאים שהסתיימו בנצחונם לקראת חנוכה, והוא האריך ימים.
• סיפר הצדיק מריבניץ שהסתלקותו של הצדיק משטפשנט, אירע ביום השבת והיה שם בביתו שעון, שהתקבל בירושה מהרה"ק הצדיק מרוז'ין, שהיה נוהג למתוח את הקפיץ בשעון זה פעם ביום, מדי יום. ובדיוק כשהסתלק הצדיק משטפנשט, נעצר השעון הזה מלכת.
• כשהיה הצדיק מריבניץ אצל רבו הצדיק משטפנשט, שבועיים לפני שנסתלק מזה העולם, אמר הצדיק משטפנשט, שנזכר בסבו הרה"ק מרוז'ין, למרות שהוא היה בפטירתו בסך הכל בגיל שלש שנים. הוא הוסיף ואמר שזוכר את הרה"ק הצדיק מרוז'ין והוא למד איתו את ה"אלף בית" עד אות "יוד". וכשהגיע לאות י', אמר הרה"ק הצדיק מרוז'ין לצדיק משטפנשט שהיה אז ילד קטן: יו"ד, זה מה שאתה… (דאס ביסט דו). ועוד אמר עליו הצדיק מרוז'ין, שבזמנו יוושעו היהודים.
• סיפר האברך ר' יחזקאל הערמאן ששמע מהצדיק מריבניץ, שאצל הצדיק משטפנשט רבי אברהם מתתיהו זכותו תגן עלינו, היה אפשר לראות נענועי ד' המינים באורח פלאי בימי חג הסוכות, כאשר הזיעה היתה זולגת מידיו של הצדיק משטפנשט כמו טיפות מים בעת נענועי הד' מינים בחג הסוכות מרוב דבקותו בעבודת התפילה, אבל האתרוג היה נשאר יבש.
• דבר נוסף הוא הביא לביטוי בשם הרבי מריבניץ שאמר שבזמנו התפרסם במדינת רוסיא, שהעמידו חיילים לעונש, ונאסר עליהם במשך חצי שעה לעשות שום תנועה כך במשך חצי שעה, וכמעט אף אחד מהחיילים לא היה מסוגל לעמוד בכך. לעומת זאת אצל הצדיק משטפנשט אפשר היה לראות כיצד בשעת נענועי הד' מינים שלו, הוא עמד במשך שעות ארוכות כשהוא בדבקות עליונה, אך מבלי לעשות שום תנועה.
• סיפר הצדיק מריבניץ:
פעם היה קצב בשטנפשט שהגיע אליו פקיד מס לא יהודי שבא לדרוש ממנו תשלומי מס. הקצב עמד אז עם סכין הקצבים וכשניגש הגוי לתבוע את המס, התרעם עליו הקצב ומתוך כך נבהל פקיד המס וקיבל התקפת לב ומת מיד בתוך החנות. וירץ הקצב תיכף לצדיק משטפנשט והתחיל לזעוק בקול בכי שח"ו הגויים עוד יכולים להעליל עלילה על כל היהודים ומי יודע אם הדבר לא יכול להסתבך ולהגיע לכדי פוגרום חלילה. הצדיק משטפנשט ענה בקול רגוע שיעזוב את העיר במשך יומיים וכל הענין ישתכח, וכך הווה. מעשה המופת הזה נודע לרבנית משטפנשט, וכידוע לא היו לה ילדים, היא הגיעה מייד בטענה לצדיק משטפנשט, שאם הרבי יכול לעשות ישועות כאלה לאחרים, מדוע אינו עושה ישועה להם עצמם שיהיו להם בנים? ענה על זה הצדיק משטפנשט, "איפה יש לכם האמונה שיש לקצב הזה" – – –
